"מדינת היהודים"
ספר שכתב הרצל ובו אסף את המאמרים והמחשבות שלו בנוגע לשאלת יהודי אירופה. הספר יצא לאור בשנת 1896 ונקרא "מדינת היהודים: ניסיון של פתרון מודרני לשאלת היהודים".
בחלק הראשון של הספר מוצגת "בעיית היהודים" כפי שהרצל הבין אותה. האנטישמיות היא הגורם המרכזי לבעיית היהודים.
בחלק השני הרצל מציג תוכנית מעשית לפתרון הבעיה.
הבעיה- היהודים בעולם סובלים מאנטישמיות ומדחייה חברתית. לאנטישמיות יש מקורות היסטוריים קבועים. האמנציפציה (שחרור וקבלת הזכויות) וההצלחה הכלכלית של היהודים הגבירו את האנטישמיות. פרשת דרייפוס שהתרחשה דווקא בצרפת הובילה אותו למסקנה הזו.
אם בצרפת המתקדמת פרצה האנטישמיות, אז היא עלולה להתעורר בכל מקום. הבעיה העיקרית של העם היהודי היא בעיה לאומית- העם היהודי הוא עם בלי מדינה ובעיה כזו מחייבת פתרון מדיני.
הפתרון- פתרון מדיני גלוי- מדינה ליהודים בטריטוריה כלשהי בהסכמת המדינות.
הפתרון חייב להתבצע על ידי מאמצים דיפלומטיים כלומר- יש להשיג צ'רטר (אישור משפטי) מאחת המעצמות להתיישבות של היהודים בחבל ארץ מסוים, שבו ינהלו באופן עצמאי את ענייניהם.
כך המעצמות יוכיחו שהן מכירות בעם היהודי ומסכימות לסייע לו לפתור את בעייתו המתמשכת.
תפיסה זו של הרצל נקראת "ציונות מדינית"= מטרה מדינית ומעשה מדיני גלוי לעיני כל.
תחילה לא חשב הרצל שמדינת היהודים חייבת לקום בארץ ישראל. הוא חשב על מקומות שונים העיקר להתרחק מאירופה ומהסכסוכים בין המעצמות בה.
כדי להשיג את המטרה הזאת יוקמו שני ארגונים: " אגודת היהודים" ו"חברת היהודים".
"אגודת היהודים "- תפעל במישור המדיני, הדיפלומטי מול מדינות העולם כדי להשיג את האישור להתיישב באזור מסוים. לאחר שתקבל את הטריטוריה, תנהל אותה אגודת היהודים כממשלה זמנית.
"חברת היהודים"- תדאג לצדדים המעשיים של ההגירה והפיתוח של הארץ.תטפל בעניין הכלכלי- חיסול הנכסים של היהודים בארצותיהם, ארגון ההגירה של היהודים לטריטוריה המוצעת ורכישת אדמות ונכסים להתיישבות.
תפיסתו הציונית מדינית של הרצל:
הבעיה היהודית היא לאומית ולכן הפתרון הוא פתרון לאומי.
בגלל האנטישמיות אין סיכוי להמשך קיום העם היהודי בגולה. (גם אם ניסו להגר למקום אחר האנטישמיות התפתחה במקום החדש).
הפתרון לבעיית הוא מדינה עצמאית משלהם.
הדרך להגשמת הפתרון חייבת להיות גלויה וחוקית בהסכמת המעצמות ובסיוען ("משפט העמים", "בהסכמת הכלל").