הישוב היהודי בארץ ישראל במהלך מלחמת העולם הראשונה
יהודים הגיעו לארץ ישראל כדי לפתור את הבעיה הלאומית, בריחה מהאנטישמיות האירופית, הקמת חברה חדשה ובהמשך הקמת מרכז לאומי יהודי, ולא כדי להשתלב כאזרחים עות'מנים, לכן נמנעו מקבלת האזרחות העותמנית.
עם תחילת מלחמת העולם הראשונה עמד הישוב היהודי בארץ ישראל בפני בעיה. כיצד עליו לנהוג? האם להצטרף למאמץ המלחמתי הטורקי? או להצטרף למדינות ההסכמה.
העמדה הרשמית של ההסתדרות הציונית הייתה שיש לשמור על ניטרליות, לא להצטרף לשום צד במלחמה.
החלטת התנועה הציונית לשמור על ניטרליות, התבטאה בהעברת משרדי התנועה מגרמניה לדנמרק. עמדה זו נבעה מהעובדה שיהודים נמצאו בשני צידי המלחמה, והתמיכה בצד אחד עלולה לפגוע ביהודים. נוסף לכך, הייתה כוונה להמתין, ולראות כיצד "תתגלגל" המלחמה, ואיזה צד ינצח כדי לנצל את המצב המדיני אחרי המלחמה. החלטה זו נובעת מהתפיסה שהעם היהודי אינו קשור למלחמה ואינו צריך להיות קשור, לכן הניטרליות היא ההחלטה הנכונה.
· תמיכה בגרמניה, בתחילת המלחמה התנועה הציונית התלבטה בין תמיכה בגרמניה ושותפותיה (מדינות המרכז), מתוך מחשבה שהקשר לתרבות הגרמנית הוא חשוב, הקשרים המיוחדים של גרמניה עם האימפריה העות'מנית ( השולטת בארץ ישראל), וחשוב מכך הישוב היהודי עלול להיפגע קשות מידי העות'מנים.
· תמיכה בבריטים ובבנות בריתה (מדינות ההסכמה), תפיסה זו התייחסה לכך שהשלטון העות'מני בארץ ישראל התייחס בחשדנות ובתקיפות כלפי היישוב היהודי. במהלך המלחמה התברר שהבריטים מתקדמים וסיכויים לגבור במלחמה על גרמניה ובני בריתה גדל. הקירבה המשמעותית של הצבא הבריטי לארץ ישראל יצר וחיזק את הרצון של התנועה הציונית ושל היישוב היהודי לשתף פעולה ולתמוך בבריטים.
עיקר פעילותה של התנועה הציונית היה באנגליה. בין מנהיגי הציונות היו שטענו שרק ניצחון מדינות ההסכמה יקדם את עניין ארץ ישראל ולכן יש לסייע ולהשתתף באופן פעיל ע"י הקמתם של גדודים עבריים, שישתתפו במלחמה על כיבוש ארץ ישראל.
התמיכה בבריטניה גברה אמצע המלחמה, לאחר שהתבררו פעולות השלטון העות'מני, והגירוש של רבים מהארץ, בנוסף לתחושה שהבריטים עשויים לנצח במלחמה, החלו יהודי העולם והיישוב היהודי בארץ ישראל לבדוק כיצד ניתן להצטרף ולסייע לבריטניה במלחמה. בריטניה בשלב זה של המלחמה, ניסתה לעודד עמים ולאומים שונים להצטרף אליה תוך כדי הצעות והבטחות לסיוע בהיבט הלאומי לאחר המלחמה. ניתן לראות בהקמת הגדודים העבריים, בפעילותה של תנועת המחתרת ניל"י ביטוי לשינוי בעמדת התנועה הציונית.