דמוקרטיה מתגוננת

זכותה של הדמוקרטיה להגן על עצמה משתקף בעקרון הדמוקרטיה המתגוננת. בעיקרון זה הוטלו הגבלות כדי לשמור על הדמוקרטיה ולשמור על בטחון המדינה והחברה.

חלק  מהדרכים של הדמוקרטיה להגן על עצמה מותאמות לחיי היומיום של חברה, כמו: הפרדת רשויות, בחירות דמוקרטיות, מנגנוני פיקוח, חוקה וחלק מהדרכים מותאמות למצבי חירום.

המדינה הדמוקרטית היא אוסף של עקרונות וערכים הנוגעים לחיו, לכבודו ולחירותו של האדם. ההיבט המהותי של הערכים אלו מתייחסים לזכויות האדם, האזרח והמיעוט, בזכויות לביטוי, לדעה, למצפון, למחאה, להפגנה, להתאגדות פוליטית, לציבור לדעת, לסובלנות ועוד.

עם זאת, הדגשה של חלק מהזכויות האלו עלולה לפגוע בקיומה של הדמוקרטיה.
קבוצות אנטי דמוקרטיות, עלולות לפעול במסגרת הדמוקרטיה ובכללי המשחק הדמוקרטיים כדי להשיג עוצמה שתאפשר להן לפגוע בדמוקרטיה ולהחליף את שיטת המשטר.

מהן הדרכים שיש לדמוקרטיה להגן על עצמה ?

הדוגמאות הבולטות להתגוננות הדמוקרטיה הן: הדוגמה האמריקאית והדוגמה האירופית.

בארצות הברית , עקרון הדמוקרטיה המתגוננת משתלב בשיטה הליברלית המדגישה את מרכזיות הפרט ושמירה על זכויותיו. לפי התפיסה האמריקאית, אין לפגוע בזכויות הפרט כל עוד הוא שומר על החוק. התפיסה הזו סומכת על הבלמים של דעת הקהל, שתשכנע את הציבור לא להצטרף לקבוצות אנטי דמוקרטיות, להזהיר מפני הסכנה לחברה או למשטר בפעילות של קבוצות אלו.

באירופה עקרון הדמוקרטיה המתגוננת משתלב בחוקים ובחוקות של המדינות השונות האוסרים על קיום פעילות אנטי-דמוקרטית. לשלטון יש זכות להוציא אל מחוץ לחוק קבוצות החשודות בפעילות אנטי דמוקרטית.
המשמעות לכך היא, שלשלטון ישנה זכות לפגוע ולצמצם את זכויות האדם במקרים מסוימים.

דוגמאות אלו משקפות תפיסות שונות, מצד אחד התפיסה האמריקאית המסתמכת על עוצמת הדמוקרטיה, שתדע להגן על עצמה בכלים דמוקרטיים כמו דעת הקהל, וחינוך לדמוקרטיה. מצד שני , השלטון מחויב לחופש ביטוי, מכיוון שפגיעה בחירות של קבוצות אלו, עלולה להיות תקדים מסוכן לפגיעה בדמוקרטיה. איסורים גורפים על הקבוצות האלו, עלולים להוביל להיעלמות  "לירידה למחתרת" וכך פעילותן מחוץ לחוק, תהיה מסוכנת יותר.

מצד שני התפיסה האירופית, מסתמכת על ניסיון העבר, כאשר הדמוקרטיה לא הצליחה להגן על עצמה וכתוצאה מכך נגרמו אסונות כבדים מאוד למין האנושי ולמדינות דמוקרטיות. חובתה של המדינה להגן על אזרחיה גם במחיר של פגיעה בזכויות שונות של קבוצות בחברה.

בישראל, רק לאחר הצלחתה של מפלגת "כך" ב 1984 להיבחר לכנסת, תוקן חוק יסוד : הכנסת, ונוסף סעיף 7.א
סעיף זה המתייחס למפלגה אנטי דמוקרטית, פסילתה לבחירות ואף הוצאתה של מפלגה כזו אל מחוץ לחוק, את:

• מפלגה השוללת את קיום המדינה כמדינת העם היהודי.
• מפלגה השוללת את האופי הדמוקרטי של המדינה.
• מפלגה המסיתה לגזענות.

 התגוננות הדמוקרטיה במצבי חירום 

בין המשטר הדמוקרטי לבין הביטחון ישנו מתח קבוע, מצד אחד חירויות האדם ומצד שני מצבי חירום. במצבי חירום ניתן להפעיל צווים ותקנות להתמודדות נקודתית עם סכנות.
לראש הממשלה או לנשיא יש סמכויות, שנועדו להתמודד עם מצבים אלו והם נקראות תקנות לשעת חירום (תקש"ח):

צנזורה – תפקידה למנוע פרסומים העלולים לפגוע בביטחון המדינה, להעביר מידע לאויבים, למנוע דיווח עיתונאי, להגביל כניסת אנשי תקשורת לאזורים מסוימים וכדומה.

מעצר מינהלי – נועד לעצור אנשים, לעיתים, על סמך חשדות וידיעות מבלי לקבל את אישור בית המשפט.

מובן מאליו שהתקש"ח פוגעות בחירויות, זכויות האדם ובעקרונות דמוקרטיים, למשל: שלטון החוק, הפרדת רשויות, הסכמיות, פלורליזם, חופש הביטוי, חופש התנועה, הזכות לקניין ועוד.