תפילה באמצע התמוז, האם נגזר עלינו לֶבָכּוֹת את התמוז ?
ימים גורליים בפתח. שני גייסות עומדים אלה מול אלה כפאלנקס רומי, שני כוחות חושפים שיניים מחודדות, שני גושים אלו בעד ואלו נגד, אלו נגד ואלו בעד. שני מחנות רוקעים באדמה היבשה בסוף תמוז, להחליף את האביב בסתיו של דומוזי.
מאבק איתנים בין חושך לאור, מאבק שימיו כימי האנושות כולה, זה רוצה את כולה וזה רוצה את כולה.
ואין פשרה.
גם אינֵּנָּה הבינה שהיא צריכה להתחלק בדֻמּוּזִי אהובה, כאשר הוא ממלא את משימתו בשאול.
אנחנו, היום עומדים שוב אלה מול אלה ומחשבה על פשרה מאיתנו והלאה, האומנם!?
בקייץ הישראלי הלח והלוהט יצאו אלה וגם אלה למאבק איתנים על צביונה של המדינה, זו שקמה מעפר העם היהודי המפוזר והמפולג, זה שהצליח ב 75 שנים להתעורר ממוות ולהתחדש.
שנות דור טיפולוגי רדפו את היהודי ועכשיו את הישראלי. האם זה גורל העם היהודי-ישראלי?
האם היהודית והדמוקרטית הגיעה לסוף התמוז?
האם נגזר עלינו לֶבָכּוֹת את התמוז?