התפתחות והתארגנות תנועת הציונות
אישים וארגונים מסייעים לבניין הבית הלאומי אליעזר בן יהודה הוא האיש המזוהה ביותר עם החייאתה של השפה העברית כשפת הלאום הוא. הוא עלה לארץ באוקטובר 1881 . הוא יסד מספר עיתונים עבריים שנסגרו מחוסר מימון, נלחם בחוסר הבנה של הישוב הישן הירושלמי ובעוינות החרדים. למרות הקשיים הוא יסד ב-1890 את “ועד …
היישוב היהודי מראשית התיישבות המחודשת בארץ ישראל נאלץ להתמודד עם בעיות ביטחון. בתחילה בעיות הביטחון התמקדו בהגנה על המשק, על התוצרת החקלאית ועל הרכוש, ובהמשך בעיות הביטחון התמקדו בשמירה על היישובים ועל חיי המתיישבים היהודים מפני התקפות כנופיות של ערביי ארץ ישראל. ככל שהיישוב היהודי צמח והתבסס כתחילתה של מולדת …
אנשי העליות הראשונות ראו את עצמם חלוצים, לא רק בעליה וחזרה למולדת, אלא גם ביצירת תרבות חדשה המתבססת על מורשת העם היהודי. תחיית השפה העברית הייתה האמצעי עיקרי לתחייה הלאומית, ועל כן נעשו פעולות שונות לביסוס השפה העברית כשפת העם היהודי. אליעזר בן יהודה, האיש המזוהה יותר מכל עם החייאתה …
דרכי ההתמודדות של הישוב היהודי עם מצוקות התקופה וגזרות השלטון. המצב הקשה שנוצר עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה והצטרפות טורקיה ל”מדינות המרכז” הכניס את הישוב היהודי בארץ ישראל למצב בו הם נאלצים להפגין באופן ברור את תמיכתם בשלטון הטורקי. היישוב היהודי פעל כדי להתמודד עם הקשיים הכלכליים על ידי הקמת …
פעולות השלטון העות’מני נגד הישוב היהודי המדיניות העות’מנית, פגיעה ביישוב היהודי התבטאה בתחומים: הכלכלי, הצבאי והלאומי. השלטון העות’מני בארץ ישראל לא הבחין בין “הישוב הישן” לבין הישוב העברי החדש (התיישבות החדשה). השלטון הטורקי ניתק את היישוב היהודי ממדינות העולם, הוא מנע ייצוא של סחורות מארץ ישראל, בכך פגע במושבות שעיקר …
מדיניות השלטון העות’ומני והישוב היהודי בארץ ישראל בזמן מלחמת העולם הראשונה. בתחילת מלחמת העולם הראשונה היו בארץ ישראל כ 85 אלף יהודים. במהלך המלחמה פעל השלטון הטורקי בשתי דרכים עיקריות, הראשונה כלכלית, תוכנית לריכוז המשק הלאומי לצורך המלחמה, והשניה לאומית, ביטול היחס המיוחד למיעוטים תחת שלטונו. בתחילת המלחמה ביטל השלטון …
מפת ההתיישבות בארץ ישראל עד 1914 העולים שהגיעו בתקופה זו התיישבו במקומות שונים בהתאם למקומות בהם נרכשו קרקעות. במטולה בצפון, מסביב לחולה, בראש פינה לאורך מישור החוף מחיפה עד לחדרה ובאזור המרכז ודרומה: פתח תקווה, ראשון לציון, גדרה, באר טוביה. ההרכב ותפיסת החיים החברתית של אנשי העלייה הראשונה הכתיבו צורת …
הסיבות לעליות הראשונות אנטישמיות, מ 1881 החל גל של פעילות אנטי יהודית שהחל בשורת פוגרומים ופרעות ביהודים שנקראו “סופות בנגב”. פעילות טרור זו הקיפה כ 200 קהילות יהודיות, המשיכה והתפתחה בעקבות “עלילת בייליס”. עלילת בייליס האשימו יהודי ברצח נער נוצרי ” מתוך כוונה לבצע פעילות פולחן”. משפט בייליס היווה מוקד …
הקונגרס הציוני הראשון – 1897: הקונגרס הציוני הראשון התכנס בעיר באזל, שבשוייץ, בשנת 1897. מטרות כינוס הקונגרס: לעורר את דעת הקהל בעולם לבעיה היהודית, כי ללא תמיכת המעצמות לא תתאפשר הקמת מדינה ליהודים. לטפח מודעות לאומית בקרב יהודי העולם, להכין אותם לקראת האפשרות לעליה לארץ ישראל. לארגן את העם היהודי …
“מדינת היהודים” ספר שכתב הרצל ובו אסף את המאמרים והמחשבות שלו בנוגע לשאלת יהודי אירופה. הספר יצא לאור בשנת 1896 ונקרא “מדינת היהודים: ניסיון של פתרון מודרני לשאלת היהודים“. בחלק הראשון של הספר מוצגת “בעיית היהודים” כפי שהרצל הבין אותה. האנטישמיות היא הגורם המרכזי לבעיית היהודים. בחלק השני הרצל מציג …
