מאבק הצבאי – המאבק בתחום הצבאי בבריטים התמקד בארץ ישראל, ונועד לשנות את המדיניות הבריטית, שגובשה לפני המלחמה ב"ספרים הלבנים". במסגרת המאבק בתחום הצבאי, הוקמה תנועת המרי, שקיימה שיתוף פעולה בין המחתרות היהודיות נגד הבריטים. שיתוף הפעולה בין המחתרות, התבטא בקביעת מטרות לפגיעה בבריטים, בחלוקת תפקידים בין המחתרות ותכנון דרכי …
לאחר סיום מלחמת העולם השנייה והבנת היקפו של האסון הגדול שנפל על העם היהודי, השואה, הוחלט לפעול בתקיפות למען הקמת מדינה יהודית עצמאית בארץ ישראל. ההבנה בקרב הגופים הפוליטיים של התנועה הציונית העולמית, שבריטניה, מהווה גורם מעכב להקמת המדינה היהודית, הוחלט לפעול בתקיפות נגד השלטון המנדט הבריטי בזירה הבינלאומית, זאת …
מדיניות ממשלת בריטניה בנוגע לארץ ישראל, לאחר מלחמת העולם השנייה, נקבעה על סמך התייחסות לגורמים שונים, כמו: בעיית הפליטים היהודים באירופה, בעיית העקורים היהודים אחרי השואה, הסכסוך היהודי ערבי במזרח תיכון. מדיניות ארצות הברית בשאלות אלו נבעה בעיקר מסיבות הומניטריות. ניסיונות למצוא פתרונות לנושאים אלו משקפים אינטרסים של בריטניה באירופה …
אחרי מלחמת העולם השנייה ושואת העם היהודי, החל הישוב היהודי יחד עם התנועה הציונית בעולם לפעול ביתר נחישות להקמתו של הבית הלאומי בארץ ישראל, להקים מדינה יהודית עצמאית וריבונית. שואת היהודים העלתה את הצורך להקים מדינה יהודית במהירות, רבים הרגישו שאם מדינת ישראל הייתה קיימת בזמן השואה, האסון הכבד של …
שנת 1945 הייתה שנת הסיום למלחמת העולם השניה. מלחמה שנמשכה שש שנים וגרמה למותם של מיליונים רבים, 6 מיליון יהודים ברצח עם אכזרי , שיטתי וטוטלי בתעשיית רצח גרמנית, ומיליוני אזרחי חפים מפשע ממדינות אירופה והמזרח הרחוק במהלך המלחמה ומיליונים רבים של חיילים בחזיתות השונות. ההערכות על מספר ההרוגים במהלך …
החשת ביצוע "הפתרון הסופי", הונגריה וצעדות המוות לקראת סוף מלחמת העולם השנייה מאמצע 1944, חל מפנה במלחמה וצבאות בעלות הברית ניצחו בקרבות רבים, כתוצאה מכך נאלץ הצבא הגרמני ובני בריתו לסגת מרוב החזיתות חזרה לגבולות גרמניה. הנאצים המשיכו במשימה החשובה ביותר, מבחינתם, המשך הסתרת השמדת היהודים, הם עברו לשלב נוסף, …
במהלך מלחמת העולם השנייה השתתפו לוחמים יהודים בצבאות רבים. חוסר מצד אחד של כוחות לוחמים ורצון מיוחד של יהודים רבים להצטרף למלחמה הוביל לגיוסם של רבים מיהודי מדינות העולם להצטרף ולהשתתף במלחמה נגד הנאצים. ההתגייסות של יהודים למלחמה נבעה מהצורך לקחת חלק מהנטל על העמים בתוכם הם חיו, וראו את …
חסיד אומות עולם זהו מושג המתייחס לאדם לא יהודי שהציל יהודים, למרות הסכנה המרחפת על ראשו ועל בני משפחתו. הנאצים פרסמו פקודות באזורי הכיבוש, כי כל מי שיגיש עזרה ליהודים דינו מוות. למרות הוראות אלו, למעלה מ23 אלף נוצרים הצילו, הסתירו, עזרו ליהודים במהלך המלחמה ובצעד זה סיכנו את חייהם …
יחסם של ארגונים בינלאומיים גם הוא היה תלוי במידת שיתוף הפעולה עם הנאצים, במידת החשש מפעולות הנאצים נגדם וגם מתוך מסורת היחסים עם היהודים לפני המלחמה. יחסו של הצלב האדום ויחסה של הכנסיה משתקף בפעולותיהם: יחס הצלב האדום, במהלך המלחמה, הארגון ראה את עצמו כארגון המגיש עזרה לבני אדם ללא …
הרוב הדומם, מרבית האוכלוסייה במהלך המלחמה סבלה מאוד, תנאי החיים הורעו הכובש הנאצי פעל גם נגד האוכלוסייה המקומית. לכן ניתן לראות כיצד הרוב הדומם פעל. באופן כללי מעטים מאוד סיכנו את חייהם ואת חיי משפחותיהם כדי להציל יהודים. שילוב הגורמים השונים בכל מקום הכתיב לרוב הדומם את יחסו כלפי היהודים. …
היחס של האוכלוסייה המקומית בארצות הכיבוש לשואת היהודים היה שונה בהתאם לתנאים המקומיים, בהתאם ליחס כלפי היהודים, בהתאם למידת האנטישמיות ובהתאם למערכת היחסים עם היהודים לפני המלחמה. כדי להבין ולבחון את היחס הזה, יש להתייחס למידת שיתוף הפעולה של המדינה והאוכלוסייה עם גרמניה הנאצית. היחס כלפי היהודים לפני המלחמה השפיע על …
היודנראטים בגטאות מייד בתחילת מלחמת העולם השנייה החליטו הנאצים להקים גטאות ( מחנות ריכוז) בשטחי הכיבוש באירופה, שינוהלו על ידי יודנראטים (מועצת היהודים). ההחלטה הזו נגזרה מאיגרת הבזק בספטמבר 1939. היודנראטים פעלו בהתאם להוראות שקיבלו מהגרמנים, תפקידם היה למלא את כל ההוראות, לנהל את הגטאות, לפתור כל בעיה בגטו, תוך …
