תהליך חקיקת חוקה לישראל נתקל בקשיים מראשיתו, ולמעשה לא הסתיים עד היום. העם בישראל, דרך נציגיו בכנסת, לא הצליח להגיע להסכמה בנוגע לחוקה, לכן למדינת ישראל אין כיום חוקה. למרות שאין חוקה בישראל, הדיון על החוקה הוא עצמו יסוד חוקתי של המדינה, שכן בויכוח על החוקה עולים נושאים חוקתיים המתייחסים למעמד …
מגילת העצמאות, היא מסמך עקרוני שרשויות המדינה מתייחסות אליו ורואות בו קו מנחה ומכוון אותן בעבודתן. בהכרזת העצמאות נקבעו אופייה וערכיה של המדינה. אמנם, מעמדה החוקי של מגילת העצמאות אינו מחייב מבחינה משפטית, אבל ניתן לראות בה בעיקר המלצה לאופי הרצוי של מדינת ישראל. ערכי היסוד של מדינת ישראל משתקפים …
למרבית המדינות הדמוקרטיות בעולם יש חוקה. החוקה נועדה ליצור מערכת חוקים הקובעת את הערכים ואת הנורמות של המדינה. החוקה היא הבסיס למערכת החקיקה, לנורמות השפיטה, למדיניות השלטון, לזכויות האדם ולמערכת היחסים בין האזרח לבין השלטון. הערכים והנורמות האלו נקראים יסודות חוקתיים, והם: • הכרזת העצמאות • הויכוח על החוקה • …
המשטר במדינת ישראל מתייחס למערכת הערכים עליהם הוא מבוסס. נושא זה עוסק ביסודות החוקתיים של המדינה, בערכי המדינה לפי הכרזת העצמאות, מדינת ישראל כמדינה יהודית וכמדינה דמוקרטית, מערכת היחסים בין השלטון לבין האזרח, הגופים, המוסדות ורשויות המדינה, מערכת כללים, נורמות חוקים, חוקי יסוד ודיון על החוקה בישראל. הכרת הגופים בהם …
עצרת האו"ם התכנסה כחמישה חודשים אחרי הגשת המלצות ועדת אונסקו"פ כדי לדון בהצעת החלוקה הסופית. הויכוח היה על שתי הצעות: הצעת המיעוט – להקים מדינה פדרלית משתי יחידות יהודית וערבית. בירה משותפת היא ירושלים. והגבלת העלייה היהודית, למשך שלוש שנים בהתאם לכושר הקליטה של הארץ ובהתחשב בזכויות הערבים. הצעת הרוב …
הדיון בעצרת האו"ם ועמדת המעצמות הפתיעה. אם עמדתה של ארצות הברית הייתה ידועה, תמיכה בהחלטת החלוקה של וועדת אונסקו"פ, הרי שהעמדה של ברית המועצות בעד התכנית הייתה הפתעה גמורה וסללה את הדרך לקבלת ההחלטה. עמדת ברית המועצות עמדתה של ברית המועצות נבעה מאוסף של גורמים, החל מאֶמפָּתיָה כֵּנה לשואת היהודים, …
הדיון באו"ם בנושא ארץ ישראל התקיים במשך החודשים אפריל ומאי 1947, לאחר שהבריטים העבירו את הנושא לאו"ם כדי למצוא פתרון ולשמור על מעמדה של בריטניה. צריך לדעת שאחרי מלחמת העולם החל מאבק בין שתי המעצמות, מאבק שנקרא "מלחמה קרה". במאבק זה ניסו שתי המעצמות להרחיב את השפעתן ברחבי העולם. בתקופה …
העברת שאלת ארץ ישראל לאומות המאוחדות הייתה כתוצאה ממציאות חדשה שהתהוותה לאחר מלחמת העולם השנייה, בין השנים 1945 ל 1947. כדי להבין זאת, יש להכיר את הרקע למאבק על ארץ ישראל לאחר מלחמת העולם הראשונה ב 1918. לאחר מלחמת העולם הראשונה קיבלה בריטניה מנדט על ארץ ישראל. מנדט זה, הוא …
לאחר סיום מלחמת העולם השנייה הוחלט לפעול בתקיפות למען הקמת מדינה יהודית עצמאית בארץ ישראל. הגופים הפוליטיים של התנועה הציונית העולמית הבינו שבריטניה, מהווה גורם מעכב להקמת המדינה היהודית, לכן הוחלט לפעול בתקיפות נגד השלטון הבריטי. מטרת המאבק בבריטים הייתה להבטיח את הקמתה של מדינה יהודית. המדיניות הבריטית התגבשה בשנות …
ההתיישבות היהודית בתחומי ארץ ישראל היא הפעולה העיקרית של התנועה הציונית, במיוחד לאחר מלחמת העולם השנייה, שכן היא ביטאה את השאיפה להקים מדינה יהודית עצמאית. בתקופה זו הייתה הרגשה שניתן לדחוק את רגלי בריטניה מארץ ישראל או לפחות להשפיע על מדיניותה, שינוי מדיניות הספרים הלבנים. המאבק בתחום ההתיישבות שייך לתפיסת …
איך העולם משתנה, איך אנחנו משנים את דיעותנו ? מה היו העמדות של בריטניה ושל ארצות הברית בשאלת היהודים העקורים, ובשאלת ארץ ישראל את הנושא הזה אפשר להבין אם יוצרים חלוקה בין הכוחות הפועלים. מה הכוונה ? מאבק היישוב העברי להקמת מדינה יהודית ועצמאית אחרי מלחמת העולם השנייה מתייחס ל: …
מאבק בתחום ההעפלה –.במקביל למאבק הצבאי התנהל גם "מאבק צמוד", שנועד לפגוע במטרות המזיקות להעפלה כדי לשבש את פעולות הבריטים נגד ההעפלה בפועל וכדי ליצור תמיכה בקרב דעת הקהל ולהמחיש שהפעולות הן מוסריות וצודקות, לכן יש צורך להימנע מפגיעה מכוונת בבריטים. ההעפלה הייתה דרך להוכיח לעולם, שהעלייה לארץ ישראל היא …
