מבנה החברה היהודית בפראג: הקיטוב החברתי בקרב יהודי פראג, ערבות הדדית. מספר היהודים בפראג עד אמצע המאה ה -16 עמד על כ 600 יהודים בלבד, הייתה זו קהילה קטנה. ההגבלות והמעמד המיוחד של יהודי אירופה הכתיבו את המבנה החברתי. בתוך הקהילה היהודית שרר לעיתים מתח בין קבוצות ממעמד חברתי שונה …
מבנה הרובע היהודי בפראג, הגטו מהמאה ה -12 עברה הקהילה היהודית להתגורר בנפרד מהאוכלוסייה הנוצרית, באיזור הישן של העיר – הרובע היהודי. הקהילה התארגנה סביב המוסד המרכזי – בית הכנסת, אלטנוישול בהמשך בית כנסת נוסף, בתים יהודים נבנו בקרבת בית הכנסת והרחוב נקרא- רחוב היהודים . בית קברות מרכזי שימש את …
היחס של השלטון ושל תושבי פראג הנוצרית אל היהודים היחס כלפי יהודי פראג במאה ה -16 היה מעורב, מצד אחד השלטון עודד את הנוכחות ואת הפעילות, בעיקר, הכלכלית של היהודים. מצד שני, אזרחי העיר – המעמד העירוני, ניסה לשכנע את השלטון לגרש את היהודים. למרות היחס הדואלי הזה, יהודי פראג …
העיר פראג כמרכזים שונים פראג כמרכז מדיני בשנת 1526 עברה השליטה בפראג למלכים מבית הבסבורג, ומשנת 1547 הייתה פראג לעיר הבירה של ממלכת בוהמיה והמרכז המנהלי שלה. בטירה בפראג ישב המושל המלכותי וכן החשובים שבנציגי המעמדות בבוהמיה.לקראת סוף המאה ה-16 העתיק בית המלוכה ההבסבורגי את משכנו מווינה לפראג, והעיר הייתה …
פראג | התפתחותה של העיר הקמת העיר פראג החלה במאה ה-9 לספירה, אז היו באזור בוהמיה (צ'כיה של היום) כ- 12 שבטים בשליטת משפחות שונות אשר בנו לעצמם מבצרים כמרכזי שליטה. משפחה אחת בלטה מעל כולם- משפחת פרמישליד אשר שכנה במבצר פרהה. מבצר זה מוקם על גבעה מעל הגדה השמאלית …
המעמד המשפטי של היהודים בערים הנוצריות חברת ימי הביניים הייתה מורכבת מקבוצות שונות ולמעשה אי אפשר היה להתקיים מחוץ למסגרת קבוצתית מסוימת. היהודים היו מיעוט שחי תחת השפעת תרבות הרוב אך יחד עם זאת סירבו לקבל על עצמם את תרבות זו. היהודים שמרו על שונות קהילתם בעיר בכך שגרו …
. העיר כמרכז תרבותי חינוכי (אוניברסיטאות) וכמרכז כלכלי (גילדות, שווקים, ירידים ובנקים). לצד התפתחותם של המוסדות העירוניים התפתחו קמו התאחדויות שונות המכונות קורפורציות. הקורפורציה הינה גוף המנהל את עצמו ומשמשת כגוף משפטי בפני עצמו. בין הקורפורציות ניתן למנות את הגילדות, האוניברסיטאות והקהילות. אוניברסיטה כמרכז תרבותי חינוכי–(בלטינית- התאגדות) היא התאגדות של …
המאבק של תושבי העיר לבין השלטון. תהליכים חברתיים וכלכליים השפיעו על התפתחות חברה עירונית והרס החברה הימי ביניימית. החברה בימי הביניים הייתה קפואה מבחינה חברתית. הייתה הפרדה קבועה בין אנשים חופשיים לשאר האנשים שהיו "רכוש" של השליט, של האציל או של אחר. הניידות (המוביליות- הניעות) החברתית החלה בעקבות: קבלת חירויות, …
הלאומיות המודרנית כתופעה חברתית, תרבותית ופוליטית. התפתחות הלאומיות במהלך המאה ה -19 היא תופעה חברתית, תרבותית ופוליטית. במהלך המאות ה – 18 וה – 19 התרחשו באירופה מהפכות ששינו את פני החברה מקצה לקצה. המהפכה התעשייתית, גרמה לתופעות שונות, שבהן היגרו מיליוני בני אדם מהכפרים אל הערים, וגרמה לקריסת חברות …
. המבנה החברתי בעיר, ניידות חברתית, משמעות המושג "אזרח חופשי", מעמד הנשים בעיר האוטונומיה העירונית בימי הביניים התבססה על הקומונה (התארגנות של קבוצת אנשים במסגרת שיתופית כדי לקדם מטרות משותפות). מן הקומונות צמחו בהדרגה הקהילות העירוניות האוטונומיות. כל תושבי העיר והאזור שסביבה היו כפופים לסמכות השיפוטית של אדון העיר.במהלך התפתחות …
המאבק של תושבי העיר להשגת חירויות, הדפוסים השונים של מתן חירויות על ידי שליטים במקומות השונים. תהליכים חברתיים וכלכליים השפיעו על התפתחות חברה עירונית והרס החברה הימי ביניימית. החברה בימי הביניים הייתה קפואה מבחינה חברתית. הייתה הפרדה קבועה בין אנשים חופשיים לשאר האנשים שהיו "רכוש" של השליט, של האציל …
. מאפייני הקהילה היהודית וההנהגה העצמית בארצות האסלאם : הקהילה היהודית נהנתה מאוטונומיה דתית ותרבותית מלאה: כאמור , מעמד הד'ימי של היהודים בארצות האסלאם היה כרוך לא רק בהשפלות ובנחיתות מול המוסלמי, אלא כלל בתוכו גם אוטונומיה דתית ותרבותית שניתנה לקהילות היהודיות . פירושה של אוטונומיה זאת היה : …
