ניסיון של אלפי תלמידים שעברו - ללמוד מהצלחות
הערות

הערות

ועידת אויאן 1938

 הרקע לכינוס ועידת אויאן, את הועידה יזם נשיא ארה"ב רוזוולט ומטרתה הייתה לדון בנושא הפליטים באירופה. המטרה היא ליצור פתרונות מבלי לשנות את חוקי ההגירה של המדינות עצמן. בוועידה השתתפו כל מדינות אירופה וארה"ב (32 מדינות).


במהלך דיוני הוועדה הביעו המדינות המשתתפות את הזדהותם המלאה עם הפליטים, אבל מרבית המדינות התנגדו לפתרון בעיית הפליטים בארצם. בריטניה טענה, שאין ברחבי האימפריה הבריטית מקום לפליטים, ואין להעבירם לארץ ישראל ולייבא את בעיותיה של אירופה.

צרפת טענה  שקלטה כבר המון פליטים.
נציגי אוסטרליה וניו-זילנד טענו, שאינן מעוניינות ליבא בעיות של גזענות ואנטישמיות לארצותיהם.
נציג קנדה, טען שבעקבות המצב הכלכלי הקשה, שקנדה אינה יכולה לקלוט מהגרים.

כפי שניתן לראות מרבית מדינות אירופה דחו את הפתרונות בארצם, ולמעשה מצוקת הפליטים לא נפתרה. בסופה של ועידת אויאן הוחלט שארה"ב תקלוט את יתרת מכסת ההגירה, 27 אלף מהגרים מגרמניה ומאוסטריה. הולנד הסכימה לקלוט מהגרים לתקופת מעבר, דנמרק הסכימה לקלוט מעט מהגרים. הרפובליקה הדומיניקנית הסכימה לקלוט 100 אלף מהגרים לתחומה, אך בפועל מעטים מאוד הגיעו לשם.
ניתן לראות, שועידת אויאן לא הצליחה לגייס את מדינות אירופה לפתור את בעיית הפליטים באירופה, מרבית המדינות לא היו מוכנות, אלו שהיו מוכנות הסכימו למכסה מצומצמת, נוסף לזאת גם מכסות המהגרים האלו לא הושלמו, בעקבות הקשיים שהערימו הגרמנים על המהגרים.
התוצאות המשמעותיות של ועידת אויאן הן, שמצד אחד מרבית מדינות העולם לא ראו בבעיית הפליטים בעיה שונה מבעיית המובטלים או מהגרים מסיבות שונות, מצד שני השלטון הנאצי קיבל חיזוק למדיניותו האנטי יהודית בצורת התעלמות מדינות העולם לגורל היהודים. נוסף לזאת, גם היהודים הבינו שאין מי שיסייע להם בצרתם, והצלתם לא תבוא ממדינות אירופה, שנמנעו מהפעלת לחצים על גרמניה לשנות את יחסם ליהודים.

מלחמת יום הכיפורים

מלחמת יום הכיפורים

מלחמת יום הכיפורים פרצה ב 6-10-73 בצהרי יום הכיפורים בהפתעה גמורה. מניתוח הגורמים לאחר מעשה, ניתן לומר, שהיו סימנים מקדימים למלחמה. למעשה ההפתעה נבעה מחוסר הבנה של תהליכים, טעות בפרשנות המקורות המודיעיניים, זלזול, שחצנות ואטימות הממסד הישראלי כלפי מדינות ערב. המלחמה השפיעה ושינתה את  החברה הישראלית בתחומים שונים.

 הגורמים למלחמת יום כיפור

מלחמת ששת הימים
תוצאות המלחמה היו בסיס לפרוץ מלחמת יום הכיפורים. הניצחון הישראלי יצר תחושה  קשה מאוד של השפלה, תבוסה וחוסר תקווה בקרב עמי ערב. נוסף לכך, הניצחון הישראלי יצר תחושת עליונות בקרב הצבא והחברה הישראלית, שהובילה לחוסר מוטיבציה להגיע להסדרים מדינים.

שאיפה ערבית לשיקום כבודם
הגורם העיקרי להחלטת מצרים וסוריה לצאת למלחמה נגד ישראל היה הרצון שלהן להשיב את כבודן שנפגע קשות במלחמת ששת הימים ולהשיב להן את השטחים שאבדו להן במלחמות הקודמות, ואולי אף לכבוש שטחים חדשים.  המנהיגים הערבים הניחו כי אם יתאמו יחד התקפת פתע על ישראל הם יוכלו להגיע להישגים במלחמה.

 

שאיפה מצרית להניע תהליך מדיני
נשיא מצרים, אנואר סאדאת, ראה בפתיחת המלחמה מהלך שיגרום לפתיחתו של משא ומתן מדיני שיביא לנסיגת ישראל מסיני. בשנים שקדמו למלחמה כשלו כמה ניסיונות להגיע למשא ומתן מדיני על נסיגה שכזו. (מגעים מדיניים חשאיים עם ישראל באמצעות תיווך אמריקאי. ההצעה המצרית דיברה על על נסיגה ישראלית מסיני תמורת הסדר בין שתי המדינות. ממשלת ישראל הסכימה לסגת מחלקים מחצי האי סיני, אך סירבה לסגת מכולו. שר הביטחון, משה דיין, הצהיר כי "'מוטב שארם א-שייך בלי שלום מאשר שלום בלי שארם א-שייך" (שארם א-שייך היא עיר בסיני, שישראל תבעה להותיר בידיה) הנשיא סאדאת הבין שכדי לשבור את הקיפאון המדיני עליו ליזום מהלך צבאי ולכן כרת ברית עם הסורים לתקוף את ישראל.)

 

תחושת בטחון ישראלית מופרזת
עד כדי התנשאות על מדינות ערב – מלחמת ששת הימים הסתיימה בניצחון ישראלי מוחץ והביאה לכך כי ישראל חשה כי היא בעמדת כוח צבאית ברורה  מול מדינות ערב. לתחושה זו התלוותה הרגשת זלזול ביכולת הצבאית של צבאות ערב והערכה כי לא יוכלו לשקם את כוחם במשך זמן רב. זה הוביל  לשאננות ולמוכנות נמוכה של צה"ל. כתוצאה מכך  ה פ ת ע ה  וכישלון המודיעין. "התפיסה" של הנהגת מדינת ישראל הייתה, שמצרים לא תצא למלחמה לפני 1975. הערכה כי צבאות ערב טרם מוכנים למלחמה גרמו לכך כי ישראל לא הייתה ערוכה למלחמה .ולמעשה נכשל המודיעין בכך שלא סיפק בזמן התראה על המלחמה המתקרבת. ולמרות הזרמת המידע על הכנות מצריות דבקו ראשי המודיעין שהסבירות למלחמה נמוכה. כמו כן התפיסה הייתה, שחיל האוויר הישראלי  מסוגל לבלום כל התקפה ,ויוכל להכריע כל מלחמה  בכוח העליונות האווירית שלו. במלחמה חיל האוויר ספג פגיעות קשות מטילים. (במלחמה הסתבר כי טילי קרקע-אויר שבידי המצרים גרמו לחיל האוויר אבדות כבדות). כמו כן האמונה, שהמצרים לא יוכלו לחצות את תעלת סואץ  בגלל  קו ביצורים חזק שהתבסס על קו בר-לב, מעוזים (מוצבים) שהוקמו על שפת התעלה יחד עם מערכת הצתת התעלה. ואולם- קו בר-לב, נפל תוך ימים ספורים של לחימה, למעט מעוז אחד,  ותקלה מערכת מצרית להצתת התעלה לא פעלה.