דרכי הלחימה של היהודים בזמן "הפתרון הסופי"
המרד בגטאות, לאחר שהתברר שתוכנית הגרמנים היא חיסול היהודים בשיטתיות. החלה תנועה שקראה למרד. בתחילה היו בודדים כמו אבא קובנר בגטו וילנה, ובהמשך בשנים 1942 ו 1943, הבינו רבים, שאין משמעות למאבקי ההישרדות – קדושת החיים והצטרפו לקריאה למרד. חברי תנועות הנוער הציוניות והסוציאליסטיות הגיעו למסקנה כי רק דרך אחת קיימת והיא מאבק בנאצים. אבא קובנר מגטו וילנה היה הראשון שדגל במרד, מאוחר יותר התארגנו גם גטאות נוספים למרד.
מה היו מטרות המרד ? ברור לכולם שאי אפשר היה לנצח את הנאצים, אבל אין זאת אומרת, להירצח ללא תגובה. חברי המחתרות פרסמו כרוזים ובהם קריאה למרד, כמו הכרוז של אבא קובנר מגטו וילנה בתחילת 1942:
" אל נלך כצאן לטבח!… התשובה היחידה לאויב היא התנגדות! … מוטב ליפול כבני חורין מלחיות בחסד מרצחים. להתגונן!"
אמנם הפחד והתקוות המשיכו לקנן בקרב יהודי הגטאות. הם נאחזו באמונה, שניתן לשרוד בדרך זו או אחרת, לכן במרבית המקרים נמנעו מלהצטרף למרד נגד הגרמנים. מטרות המרד, אם כן, לא היו ניצחון על הגרמנים, אלא ניסיונות להקשות ככל האפשר: להציל יהודים רבים ככל האפשר . להערים קשיים על הנאצים. להוכיח שהיהודים אינם נכנעים ללא מאבק.
קשיים – הניסיונות הראשונים כשלו, ובגטו וורשה הוצאו להורג פעילים קומוניסטיים.
תנועת המחתרת היהודית פעלה בתנאים שונים מאלה של מחתרות אחרות שפעלו באירופה. לכן היו קשיים רבים, כמו בהספקת נשק, שיתוף פעולה,המחתרת ניסתה לשתף פעולה עם מחתרות פולניות ורוסיות אך ההצלחות היו מצומצמות. אנטישמיות, במחתרת הפולנית היו אנטישמים שמנעו את שיתוף הפעולה. עם זאת הועברו כמויות מצומצמות של נשק למחתרת בגטו.
קשיים נוספים, שהיו לחברי המחתרת שפעלו מחוץ לגטו, הם היו חשופים להסגרה לידי הנאצים מידי האוכלוסייה הפולנית העוינת. למחתרת לא היה נסיון קרבי, בכל התקלות עם הגרמנים היו במצב של נחיתות. נוסף לזאת, היה קושי גדול בתכנון פעילות בשטח בנוי.
לבטים – קושי להחליט מתי למרוד, האם לסכן את תושבי הגטו, האם המטרה מצדיקה את התוצאות. לא פעם התעוררו חילוקי דעות בין מנהיגי המרד ליודנראט בגטו, כל עוד היו סיכויי הישרדות ומניעת פגיעה בתושבי הגטו, כך ההתלבטויות היו קשות יותר. חוסר היכולת להסכים על המרד בגטו וילנה, כמעט והובילה למלחמת אחים. רק כאשר אפסו הסיכויים, גברה התמיכה במחתרת.
התלבטות חשובה הייתה בנוגע לדרך, לצורה ולמקום בהם צריך לנקוט, האם לפעול בתוך הגטו או להצטרף לפרטיזנים ביערות?
היציאה ליערות הייתה עשויה להעניק סיכויי הצלחה טובים יותר, למרות הקושי הרב הקשור לחיים בסביבה ובתנאים לא מוכרים. בגטו ביאליסטוק הייתה מחלוקת שהובילה לפילוג, אבל בדרך כלל הוחלט למרוד מתוך הגטו. (קשיים- חוסר שיתוף פעולה עם הפרטיזנים, המרד היהודי שונה…)