תקשורת ופוליטיקה בישראל

במדינה דמוקרטית יש לכלי התקשורת עוצמה רבה, לא במקרה התקשורת נקראת "המעצמה השביעית" או "כלב השמירה של הדמוקרטיה". לתקשורת ולפוליטיקה יש מערכת יחסים הדוקה, אפשר לומר שאי אפשר לפעול בדרכים פוליטיות ללא שימוש נבון בכלי התקשורת. התקשורת מתבססת על חופש הביטוי ועל זכות הציבור לדעת.  הדבק המלכד את הפוליטיקה ואת תקשורת הוא חופש הביטוי.

הזכות לחופש הביטוי היא זכות הנגזרת מעיקרון זכויות האדם והאזרח ומערך החירות. לכל אדם יש זכות שיהיו לו דעות עצמאיות, שיוכל לבטא אותן ללא חשש וללא הגבלה. כדי שיוכל לממש זאת עליו לקבל מידע במסגרת זכות הציבור לדעת, חופש המידע , זהו תפקיד התקשורת.

זכות חופש הביטוי, כאמור, שייכת לזכויות הטבעיות, הוכרה בהכרזה על זכויות האדם.
מערכת המשפט בישראל הבחינה בחשיבות זכות הביטוי כפי שבא לידי ביטוי בפסיקתה בבג"צ "קול העם":
"אין קיום למשטר דמוקרטי אם אין שיטת משפט מכירה בחופש הביטוי".

החשיבות העליונה של חופש הביטוי היא, שבפעולתה היא מאפשרת לגלות את האמת, מאפשרת העברת מידע חיוני לאזרח, מבטיחה את התהליך הדמוקרטי, שומרת על יציבות המשטר ומאפשרת מימוש עצמי של הפרט.

תקשורת המונים
תקשורת המונים נועדה לקשר בין קבוצות מעבירה מידע, מלמדת, מבקרת, בודקת ומאפשרת למרכיבי החברה לקבל מידע, כדי לדעת כיצד לבחור, כיצד לקבל החלטות מושכלות.
התקשורת המודרנית מאופיינת בנגישות המהירה של אנשים במקומות שונים למידע בזמן קצר. התקשורת מאפשרת להמונים לקבל מידע בזמן אמת. אם לפני כמה עשורים התקשורת הייתה חד כיוונית, זאת אומרת הציבור קיבל מידע מבלי יכולת להגיב, הרי שכיום לציבור יש מגוון דרכים להגיב בעיקר דרך רשת האינטרנט. מרכזיותן של הרשתות החברתיות באינטרנט, העניקו לציבור כלים חדשים להשפיע על המציאות ועל תהליכים פוליטיים, חברתיים וכלכליים.