תנועות הנוער בגטאות

תנועות הנוער

תנועות הנוער, שהיו מסגרות חברתיות, שעסקו בענייני הנוער בנים בנות ופעילות פנאי החלו למלא תפקידים חדשים. עם התמוטטות המסגרות הקהילתיות: המשפחה, בית ספר, מוסדות הקהילה, הפכו תנועות הנוער לגוף היחידי שבו נמשכה הפעילות החברתית.

תנועת הנוער הפכה מקור לביטחון לצעירים. תנאים אלו, של התפרקות הקהילה היהודית בגטאות, הובילו את חברי תנועות הנוער לקחת על עצמם תפקידים נוספים לתפקידים המסורתיים, כמו: חוגי לימוד, פעולות הכשרה תרבותית, פעילות מחתרתית.

עם סגירת הגטאות (חיסול הגטאות) והעברת היהודים למחנות השמדה התגבשה בתנועות הנוער החלטה שההתנגדות צריכה להיות אקטיבית – מחתרתית. מנהיגי תנועות הנוער הובילו את המרד נגד הנאצים בגטאות.

בתחילה התמקדו חברי תנועות הנוער בגיבוש אידיאולוגי, בהוצאה לאור של עיתונים לעדכון תושבי הגטו במתרחש
מחוץ לגטו, בגטאות אחרים ובקריאה לצאת למרד. בהמשך ארגנו רשת להעברת ידיעות בין הגטאות, הפיצו את הידיעות על ההשמדה ההמונית, ולבסוף החלו  להתארגן ולמרוד בגרמנים.

 

Be the first to comment

Leave a Reply

כתובת האימייל שלך לא תפורסם