תוצאות והשפעות של מלחמת יום הכיפורים
תוצאות ראשוניות:
צה"ל הצליח, למרות ההפתעה ותנאי הפתיחה הקשים של המלחמה, לשנות את מהלכה, לעבור מהגנה להתקפה וליצור מהפך בפני המלחמה
ההישגים הצבאיים: הניצחון הישראלי הוא ברור בכל החזיתות: צה"ל נערך במרחק 40 ק"מ מדמשק ו – 101 ק"מ מקהיר.
מחיר המלחמה בישראל היה כבד ביותר: 2,656 הרוגים, 7,251 פצועים, 301 שבויים, עשרות, אבדות כבדות במטוסים וטנקים, כמו כן מחיר כלכלי כבד ביותר.
התמודדות קשה עם השכול, הטיפול בנושא השבויים והנעדרים. נושאים כאובים אלו הפכו למרכזיים בציבור הישראלי .
תחושת הביטחון והאמונה במנהיגות הפוליטית ירדה באופן משמעותי.
תנועות מחאה, קצינים וחיילים שחזרו מן המלחמה הקימו תנועות מחאה שדרשו לחקור את הגורמים לפרוץ המלחמה, את חוסר המוכנות של הצבא, את חוסר הניסיונות להתמודד עם הבעיות הבלתי פתורות בין ישראל לבין מדינות ערב.
מוטי אשכנזי היה קצין מפקד מוצב "בודפשט", בתעלה. המעוז היחיד שלא נפל בידי המצרים. המחאה שלו התמקדה בקריאה להתפטרות הממשלה ואישי מפתח בה.
ועדת אגרנט, ועדת חקירה ממלכתית, שקבעה שהדרג הצבאי הבכיר, צריך להתפטר, הרמטכ"ל רא"ל דוד אלעזר אחראי יחד עם קבוצת קצינים בכירים באגף המודיעין.
מהפך פוליטי בישראל, ועדת אגרנט אמנם דרשה לפטר את הדרג הצבאי, אך נמנעה מלעסוק באחריות הדרג המדיני למחדלי המלחמה. תנועת המחאה נגד הממשלה הביאה להתפטרות שר הביטחון משה דיין ולאחריה את התפטרות ממשלת גולדה מאיר. הביקורת הציבורית הנמשכת על הממשלה הובילה למהפך הפוליטי במערכת הבחירות הבאה ב 1977 בו עלתה לשלטון מפלגת הליכוד ובראשה מנחם בגין.
התעוררות החברה האזרחית בישראל נושאי החוץ והביטחון תפסו מקום בולט יותר במודעות האזרחית בישראל. החברה הישראלית נחלקה בין אלו שתבעו להחיל את חוקי המדינה על השטחים שנכבשו במלחמה ולספח אותם לשטח המדינה "ארץ ישראל השלמה" ("גוש אמונים") לבין אלו אשר קראו לוויתורים טריטוריאליים תמורת הסכם שלום עם מדינות ערב ("שלום עכשיו").
תהליך שלום בין ישראל והערבים הגורמים לתוצאות המלחמה הובילו את ישראל ומרים לפתיחת שיחות שלום, בשיאם הגיע נשיא מצרים –סאדאת, לביקור (1977). לאחר המלחמה הושגו הסדרי הפרדת כוחות בין ישראל ומצרים ו"הסכם ביניים" על פיו נסוגה ישראל מחלק גדול מסיני. שני הצדדים הסכימו להיכנס למשא ומתן על שלום. הסכם השלום בין ישראל למצרים (הסכם קמפ-דייויד) נחתם בשנת 1979.