מהו שסע ?

שסע בחברה אינו  ייחודי לישראל. תופעת השסעים, מאפיינת את העולם המודרני, במיוחד לאחר התגבשותם של תהליכי גלובליזציה. תהליכי הגלובליזציה הובילו לצמצום הביטוי המקומי של התרבות, של האידיאולוגיה, של החברה, של המפלגות ושל הלאום. למעשה רק הדת לא נפגעה והפכה מעין מקלט להמונים, במיוחד לאור העובדה שהגלובליזציה משקפת חוסר וודאות מהיבט המקומי.

להשתלבות בתהליכי הגלובליזציה, לשסע עלול להיות תפקיד הרסני. ככל שהחברה הישראלית לא תלמד לאחות את השסעים, הם, השסעים, עלולים לגרום לקריעתה ולפירוקה של החברה הישראלית.
אם כן, השסע עלול להוביל לקרע והרס.

ישראל היא חברה רבת שסעים, ישנן נושאים רבים המפלגים את החברה הישראלית, לכל אחד מהשסעים יש פוטנציאל הרס לא מבוטל. בין נושאי המחלוקת המוגדרים כשסעים ניתן לראות את הנושא הדתי, את הנושא הלאומי, את הנושא הפוליטי ואת הנושא הכלכלי.
בחלק מהנושאים ניתן לראות שהחברה הישראלית הצליחה לאחות ולחזק את נקודות השיתוף בין הקבוצות, ובחלק אחר ניתן לראות שהמחלוקות עדיין מאיימות לקרוע את החברה הישראלית.
השסע הדתי הוא עדיין נושא הנתון במחלוקת, בין החילוניים לבין הדתיים – חרדים, מידי פעם מתעורר ויכוח בינהם בנושאים הקשורים לדת ולמדינה.

מהם הגורמים לשסע הדתי בישראל ?

מדינת ישראל עוד לפני הקמתה נאלצה להתמודד על האופי הרצוי שלה.
בקרב התנועה הציונית היו זרמים שונים, שהציעו דרכים שונות לעיצוב האופי הרצוי של המדינה. בקבוצות שלא היו שייכות לתנועה הציונית, כמו אגודת ישראל, החרדית, הייתה אפילו התנגדות להקמתה של מדינה יהודית ציונית. מנהיגי היישוב היהודי בראשם דויד בן גוריון ניהלו ויכוחים ושיחות רבות כדי לגרום לחרדים לתמוך בהקמת המדינה, הם הגיעו להסכמות המסדירות את ענייני הדת במדינת ישראל. ההסכם נקרא הסכם "הסטטוס-קוו", ובו נקבע שבענייני הדת: הכשרות, שבת, אישות וחינוך ישמר המצב כפי שהיה לפני הקמת המדינה.

עם הקמת המדינה החלו להצטבר נושאים נוספים למחלוקת בין הדתיים לבין החילוניים,
הנושאים הם:
לימודי ליבה בבתי הספר בישראל,
שוויון וגיוס לצבא הגנה לישראל,
פתיחת עסקים בשבתות וחגים,
חקיקה דתית וחקיקה כללית,
השתתפות שוויונית בנטל,
"תורתו אומנותו",
סמכות מוסדות המדינה,
הפרדת דת ומדינה,

גם החברה החילונית וגם החברה הדתית מנסות כל אחת בדרכה ללחוץ ואפילו "לכפות" על האחרת שינוי אורחות החיים. החברה החילונית שואפת לשוויון בנטל, הכוונה שגם החרדים ישתתפו באופן  פעיל ושוויוני בחובות האזרחיות. מנגד החברה הדתית מנסה, לעיתים בדרכים שמתפרשות ככפיה על החברה החילונית, לשנות את האופי הדמוקרטי חילוני של המדינה.

החיים במדינת ישראל הדמוקרטית מזינים את השסע הדתי, למשל קבלת ההחלטות על ידי רוב, עלולה להתפרש כפגיעה באנשים דתיים ומסורתיים. דתיים מרגישים נתק וחוסר יכולת לקיים אורח חיים דתי במסגרות שונות של המדינה, כמו מערכת החינוך, מערכת הצבא ואולי גם במקומות עבודה, כמו מערכות, שאינן שומרות על השבת, העבודה.

מערכת המשפט, כלי העבודה, שהם חוקי מדינת ישראל החילונית שהתקבלו ברוב בכנסת, לעיתים אינם משקפים את עמדות הדתיים בישראל. מציאות זו מובילה לחוסר הסכמה וקבלה של בית המשפט כסמכות עליונה. חוסר הקבלה עלול להוביל להעמקת השסע עד לנתק או לקרע בנושאי דת.

כיצד ניתן להתמודד עם השסע הדתי

ככל שיעשו ניסיונות למצוא פתרונות של פשרה, במסגרת האמנה החברתית כך יוטב. חקיקת חוקים ללא הסכמה רחבה תוביל להעמקת השסע, בישראל בדרך כלל מתנהל דיון ציבורי ארוך, לעיתים מייגע, למצוא פתרון של פשרה. כאשר הפתרון אינו מכיל, אינו אמפתי ואינו משתף, הוא לא יתקבל ותגבר חוסר ההסכמה יחד עם העמקת השסע. ישנן דוגמאות לדרך זו של פשרה ויצירת בסיס הסכמה רחב ככל הניתן, כמו, הסכם "הסטטוס-קוו", הויכוח על החוקה, חקיקת חוקי יסוד, חקיקיה של חוקים רגילים.

נושא שנוי במחלוקת והוא אקטואלי היום הוא גיוס לצה"ל. הפתרון שהוצע לפני שנים אחדות, חוק טל, חוק המסדיר את גיוס חרדים, אמנם לא שוויוני, ומאפשר להם להשתלב לאחר מכן בחיי העבודה. חוק טל, נדחה על ידי הבג"צ על רקע חוסר השוויון והאפליה הטמונה בו. כיום הציבור הישראלי דרך הכנסת צריך למצוא פתרון או הסדר אחר שיעמוד בביקורת הבג"צ. נושא גיוס חרדים לצה"ל הוא אחד הגורמים להעמקתו של השסע הדתי.