קידוש החיים

חיי היומיום בגטאות היו  מאבק יומיומי. מאבק ההישרדות נועד לספק את הצרכים הפיסיים הבסיסיים ( מזון, פרנסה, תברואה), וכן את הקיום המינימלי של צורכי הרוח.

פעולות שנעשו בגטאות כדי להאבק ולקדש את החיים היו:

היודנראטים פעלו להקים  מערכת חינוך אלטרנטיבית לזו שהנאצים סגרו, הם הקימו בתי ספר במחתרת, הם הקימו קבוצות לימוד לילדים ולמבוגרים.  בגטאות הועלו הצגות תיאטרון, שתארו את אורח החיים בגטו. הוקמו ופעלו תזמורות, התקיימו ערבי .
בגטאות הוקמו מסגרות לסיוע ועזרה סוציאלית, שהתבססה על עזרה הדדית של כוחות פנימיים בקהילה.
בחלק מהגטאות הייתה פעילות עניפה מאוד לתיעוד המציאות בגטו, כדי להשאיר עדות לעתיד, כפי שניתן לראות מפרויקט התיעוד של דר’ רינגלבלום, תכנים שתעדו את המציאות בגטו, הוסתרו בקנקני חלב ממתכת שנקברו באדמת הגטו. גם חיי הדת  המשיכו לפעול, למרות האיסור המוחלט של הנאצים.

 

חיי התרבות בגטו
השמירה על חיי התרבות הייתה דרך להיאבק בגרמנים. היודנראטים שמונו על ידי הגרמנים פעלו ככל יכולתם כדי להתגבר על הקשיים. במקביל פעלו היודנראטים להקמת מוסדות יהודים בתוך הגטו, בתי כנסת, חינוך, עזרה, רווחה, בריאות כדי לנסות לקיים את חיי היהודים בגטו. כך הקפידו להמשיך להפעיל את מוסדות החינוך הקיימים.
בתקופה שהתפרקו המוסדות החברתיים מילאו בתי ספר תפקיד חשוב. המגמה הייתה להמשיך את תוכנית הלימודים למרות הקשיים. גם מוסדות הדת המשיכו להתקיים למרות התנאים וההגבלות של הגסטאפו. מוסדות אלו אפשרו ליהודים “לברוח” לזמן קצר מקשיי היומיום.

זה היה ביטוי של קדושת החיים, שפותח בגטאות כמטרה ראשונה במעלה. הפעילות התרבותית והיצירתית המשיכה להתקיים בתנאי הגטו – הקמת תיאטרונים ותזמורות שפעלו במשך כל התקופה כדי לשמור על מסגרות חיים נורמליות.

תפקיד חשוב בשמירה על רציפות הפעילות החינוכית והתרבותית בגטאות היה לתנועות הנוער. הן היו המסגרות הבודדות שהמשיכו להתקיים ולפעול ובהן התקיימו דיונים אינטלקטואלים במטרה לשמור על חיי התרבות והרוח.

 

Be the first to comment

Leave a Reply

כתובת האימייל שלך לא תפורסם