העיר פראג כמרכזים שונים

פראג כמרכז מדיני

בשנת 1526 עברה השליטה בפראג למלכים מבית הבסבורג, ומשנת 1547 הייתה פראג לעיר הבירה של ממלכת בוהמיה והמרכז המנהלי שלה. בטירה בפראג ישב המושל המלכותי וכן החשובים שבנציגי המעמדות בבוהמיה.לקראת סוף המאה ה-16 העתיק בית המלוכה ההבסבורגי את משכנו מווינה לפראג, והעיר הייתה למקום מושבם של בעלי התפקידים החשובים ביותר בחצר המלכות ובממשל הבוהמי.

פראג כמרכז כלכלי

המעמד העירוני בפראג התחזק במהלך המאות ה-15 וה 16 והשתווה בעוצמתו למעמד האצילים בבוהמיה. בית העירייה שימש מרכז פוליטי, בית משפט עליון ובית דין לערעורים עבור כל בוהמיה.

הייצור והתפוקה של הגילדות עלה מאד וחודשה הפעילות בערוצי המסחר הוותיקים. נוצרו קשרי מסחר חדשים בין פראג לערים נוספות. במקביל לתהליך זה חל גידול באוכלוסייתה של פראג.

לאחר שאוחדו הערים הישנה והחדשה, נוצרה בעיה לשלטון ההבסבורגי. כזכור היה שלטון זה ריכוזי אך איחוד הערים יצר יחידה עצמאית שאיימה על שלטון זה. המלך פעל להפריד את הערים זו מזו. הוא לא רצה שהערים יהיו עצמאיות אלא כפופות ישירות למלך.כתוצאה מכך פרץ מרד המעמדות שתוצאותיו ידועות (ראה סעיף קודם).

כדי שהערים לא יתדלדלו, נאלץ המלך להחזיר לערים חלק מהפריבילגיות שלהן וכך הוחזרה להן הכנסתן וחלק מנכסיהם.רכוש הוחזר וזכויות שנלקחו הוחזרו  והגילדות שוב תיפקדו. הערים בפראג נשארו כפופות למלך.

אובדן הכוח הפוליטי של הערים (אובדן הפריבילגיות)  הביא לעלייה במעמדם של סוחרים, היזמים ואנשי הכספים . לאחר שפראג נעשתה מקום מושבו של מושל בוהמיה ושל הקיסר עצמו היא התפתחה למרכז צרכני חשוב והייתה מרכז דרכי מסחר בינלאומיים.הסוחרים התעשרו מאד והשפיעו על חיי העיר- השתלטו על גילדת הסוחרים של העיר והתקרבו אל אנשי חצר המלך.

 

העיר כמרכז דתי

במאה ה- 16 פורצות מלחמות דת . הכנסייה הקתולית היא השלטת ובראשה האפיפיור. ישנן כנסיו מקומיות שמתמרדות בכנסייה הקתולית. בתקופת המלך פרדיננד הראשון יש אווירה משיחית חזקה ואילו בתקופתו של רודולף ה- 2  ישנה פתיחות רבה יותר . יש לציין כי בתקופה זו אין בחברת ימי ביניים אדם שאיננו דתי.

דוגמאות למלחמות דת בפראג:

המחאה של יאן הוס

במאה ה- 15 חי ופעל בפראג יאן הוס, שהיה כומר, מטיף והוגה דעות צ'כי.

הוס נהג לשאת דרשות שבהן תקף את הכמורה הקתולית והאשים אותה בניצול אמונתם התמימה של הנוצרים. הוס קרא לעריכת רפורמות בכנסייה הקתולית.(רצה של המאמינים ישתו מהיין ויאכלו מהלחם ולא רק הכמרים- "שני מינים")

הכנסייה הקתולית העמידה את יאן הוס לדין באשמת כפירה, והוא הוצא להורג ב- 1415.

ממשיכי דרכו נקראו הוסיטים.

הוצאתו להורג של יאן הוס הביאה לתסיסה בקרב ההוסיטים. הם הרסו כנסיות, תקפו נזירים וכמרים וזרעו הרס וחורבן בעיר פראג. ההוסיטים ניהלו מלחמות במטרה למנוע את הכתרתו של קיסר קתולי.

רק ב- 1478 שב השלום לשרור בבוהמיה.

מרטין לותר מערער על יסודות האמונה הקתולית

בימי הביניים שלטה באירופה הכנסייה הקתולית שבראשה עמד האפיפיור.במאה ה- 16 הופיע נזיר בשם מרטין לותר, שטען כי כל המאמינים הנוצרים שווים בפני האל ואין צורך בתיווך הכמרים.תפיסתו של לותר הובילו למהפכה דתית שנקראה רפורמציה.במאה ה- 16 איבדה הכנסייה הקתולית ממעמדה ומכוחה.הנצרות התפצלה לכמה זרמים שנלחמו ביניהם על הכנסת שינויים בכנסייה.מלחמות הדת בין תומכי הרפורמציה למתנגדיה גרמו לשינוי במבנה הפוליטי והדתי של אירופה.ב 1555 הוסכם  כי דת השליט היא הדת של מדינתו.

דו קיום דתי בפראג

השליטים לבית הבסבורג היו קתולים, אבל תושבי פראג ורוב האוכלוסייה בבוהמיה השתייכו לזרמים אחרים בנצרות.הדבר גרם למתיחות ולמאבקים דתיים.

 

העיר כמרכז חינוכי- תרבותי.

המתיחות הדתית והלאומית באוניברסיטת פראג

האוניברסיטה של פראג נוסדה בשנת 1348 על ידי קרל ה- 4, מלך בוהמיה .היא נקראת אוניברסיטת קרל, על שמו והיא אחת מן החשובות יותר במרכז אירופה.

מאז נוסדה האוניברסיטה של פראג  ועד המאה ה- 15 היא הייתה מחולקת לקבוצות לפי השתייכות גיאוגרפית ולשונית- כל קבוצה כונתה בשם "אומה" – האומה הצ'כית, הסקסונית, הבווארית והפולנית ולכל אחת היה קול שווה בהצבעה.

נוצרה מתיחות בין האומות על רקע לאומי וגם על רקע דתי בין הפרופסורים הגרמנים שתמכו באפיפיור (קתולים) לבין הפרופסורים הצ'כים שהושפעו מתורתו של יאן הוס.(ההוסיטים)

המתיחות הגיעה לשיאה כאשר ניתנה עדיפות על בסיס לשוני לצ'כים והדבר גרם לעזיבתם של 650 אנשי סגל וסטודנטים גרמנים את אוניברסיטת פראג ואת בוהמיה בכלל.

במאה ה- 15 הפכה האוניברסיטה של פראג לאוניברסיטה הוסיטית (מאמיני יאן הוס).בעקבות הרפורמציה החלה האוניברסיטה לייצג את הזרמים הנוצרים הלא קתוליים.

האוניברסיטה התפתחה במחצית השנייה של המאה ה- 16, עמדה בראש ההיררכיה של מוסדות החינוך בבוהמיה. הדע שנלמד באוניברסיטה לא נבע רק מהאידיאולוגיה הדתית ששלטה בה אלא נשאב גם מלימודים הומניסטיים אשר התבססו על לטינית ויוונית קלאסית.

הישועים מקימים בתי ספר תיכוניים

הישועים הם אלה שיצרו מסגרת לימודית חדשה: בית הספר התיכון.הלימודים בבתי הספר התיכוניים התנהלו בלטינית וגם ביוונית, וכללו קריאה בכתבי משוררים וסופרים רומיים ולימודי פיזיקה ופילוסופיה.

החינוך בבתי הספר של הישועים היה קתולי, אך הם עודדו גם תלמידים לא קתולים ללמוד אצלם, בתקווה שיחזרו אל האמונה הקתולית.חלק קבוע בפעילות הישועים היה ארגון הופעות חגיגיות שבהן הוצגו לקהל הרחב הישגי התלמידים במטרה למשוך את הציבור.

מיסטיקה ומאגיה בחצרו של רודולף ה- 2, האלכימאים מתיישבים בפראג.

חצר הקיסר רודולף ה- 2 שימשה מוקד משיכה למלומדים מכל רחבי אירופה.

החצר שילבה תפיסות מיסטיות ומאגיות שהיו חלק מאופי המדע באותה תקופה.

האלכימיה במאה ה- 16 הייתה צירוף של ידע מעשי בכימיה ובביולוגיה עם מחשבה פילוסופית על הטבע האדם והיקום. אלכימאים רבים בחרו להתיישב בפראג בשל האווירה הפתוחה ששררה בחצר המלכות של רודולף ה-2.

מדענים מתרכזים בפראג, התקדמות טכנולוגית בפראג.

בתקופת הקיסר רודולף ה-2 חיו בפראג מדענים רבים .

בתקופה זו השתכללה הטכניקה של הייצור והמיכון.חיבורים חשובים נכתבו בנושא כריית מתכות. הוצגו טכניקות חדשות בגידול דגים.התפתח כושר הייצור של שעונים ושל שעונים אסטרונומיים.

האמנויות בחצרו של רודולף ה- 2

רודולף ה- 2 הביא לפראג אמנים, ארכיטקטים, מוסיקאים ותכשיטנים.בארמונותיו נאצרו אוספים גדולים של חפצי אמנות, ואמנים צעירים שלמדו באיטליה ובארצות השפלה הוזמנו לפראג כדי לצייר ולפסל. בשנת 1602 הוכן במיוחד הכתר הקיסרי, שהיה מעוטר ב- 186 יהלומים ונחשב לאחת מיצירות המופת הגדולות של חצר המלכות.הכתר הקיסרי, שהוכן במיוחד על ידי האמן יאן ורמיין, נחשב לאחת מיצירות המופת הגדולות של חצר המלכות. הכתר היה עשוי משלושה מרכיבים מסורתיים: זר, מצנפת וראש – המסמלים שליטה, כוח והדר.