הדיון בליל ה 12/5/1948
מאמצע אפריל ועד למועד הפינוי הבריטי התקיימו ישיבות ב"מנהלת העם", שדנו בסיכונים בהכרזה על הקמת המדינה. בערב ה12 במאי התקיים במנהלת העם דיון מכריע, ובו הועלו שיקולים נוספים, שהובילו להחלטה להכריז על הקמת המדינה, נבחנו האפשרויות שיש למדינה ריבונית להתמודד עם ההיבטים הצבאיים והמדיניים.
ההצלחות הצבאיות של תוכנית ד', הובילו למפנה אסטרטגי, השליטה בשטח עברה לידי היישוב היהודי.
עם זאת היה צריך לשקול ברצינות את היכולת של היישוב להתמודד עם המציאות שתיווצר לאחר צאת הבריטים מהארץ.
השיקולים נגד ההכרזה התבססו על האיום של מדינות ערב שהודיעו באו"ם שיפעלו נגד הקמת המדינה היהודית. פלישת צבאות מדינות ערב, עלולה לגרום לקטסטרופה וחיסול היישוב היהודי בארץ ישראל. עמדתן של ירדן ומצרים להצטרף לצבאות הערביים, לא הייתה ברורה מספיק, נלקחו בחשבון תגובות שונות אפשריות שלהן. גם ההצעה האמריקאית לדחות את ההכרזה לכמה חודשים חייבה התייחסות רצינית.
השיקולים בעד הכרזה, הם התבססו על תמיכת ברית המועצות, כפי שהשתקפה בנאומו של גרומיקו, הנציג באו"ם, על תמיכתה של ארצות הברית, על תמיכת יהדות ארצות הברית וההשפעה שלה על הממשל האמריקני. מדינות ערב עמדו בפני קבלת כמויות גדולות של תחמושת, לכן כדאי להכריז על המדינה כאשר מדינות ערב אינן מוכנות. בתנאים האלו הערכת אנשי ההגנה והפלמ"ח, ישראל גלילי ויגאל ידין, העריכו שמבחינה צבאית יש ליישוב סיכויים שווים להצליח להגן על היישוב. נתונים אלו עודדו את דויד בן גוריון להאמין שמדינות ערב אינן מוכנות למלחמה נגד היישוב היהודי.
שיקול נוסף היה, שהכרזה על עצמאות תסייע ליהודים רבים לעלות ללא הגבלה, ורבים מהם יחזקו את הלוחמים.
לנוכח השיקולים בעד ונגד הכרזת המדינה, לעמדתו של בן גוריון הייתה חשיבות רבה. לאחר בדיקת השיקולים השונים, השתכנע בן גוריון בצורך להכריז על הקמת המדינה. השכנוע הפנימי הוביל אותו להפעיל את כוחות השכנוע שלו על חברי מנהלת העם להציג בהרחבה את השיקולים בעד, את הסיכויים, את ההיבט ההיסטורי ומנגד להמעיט בחשיבות שיקולי הנגד. לאישיותו של דויד בן גוריון היה משקל כבד בקבלת ההחלטה להכריז על הקמת מדינת ישראל.
בסופו של דיון ארוך ומייגע בליל ה12 במאי הוחלט, שיש להכריז על הקמתה של מדינה יהודית ולא לדחות את ההזדמנות ההיסטורית.
ההחלטה התקבלה בהצבעה (5 נגד 4), שלא לכלול את גבולות המדינה בהכרזת המדינה, כדי להתייחס לגבולות בהתאם למציאות לאחר הקרבות.