עקרון הפלורליזם

הפלורליזם הוא ערך ועיקרון חשוב בדמוקרטיה, משום שפירושו הוא לא רק עצם הריבוי והמגוון של הקבוצות השונות במדינה, אלא גם ההכרה בזכות קיומן של דעות והשקפות שונות בחברה, כמו גם צרכים ורצונות שונים. הפלורליזם הוא גם ההכרה בזכותן של הקבוצות במדינה לבטא את השונה ביניהן ולהתארגן במסגרות שונות כדי לממש את זכויותיהן ולפעול להשגת האינטרסים והצרכים שלהם.

הפלורליזם נותן ביטוי למרכיבים חשובים בדמוקרטיה: הכרה בזכות השונות בין בני-אדם ובין קבוצות. פיזור הכוח בחברה ויצירת איזון בין רשויות השלטון השונות ובין ארגונים בעלי אינטרסים שונים ו/או מנוגדים. מתן לגיטימציה למאבקי עוצמה בין מפלגות וארגונים השונים זה מזה במטרותיהם ובאינטרסים שלהם. קיום אלטרנטיבה לשלטון

 סובלנות  משמעה נכונות לקבל את השונה ולנהוג בכבוד כלפי בני-אדם השונים במראה פניהם, בצבע עורם, במינם, בדתם או באמונתם. מקור המילה סובלנות במילה "סבל"- לסבול  דעות, אמונות והשקפות עולם, המעוררות התנגדות ואי-נוחות.

אימוץ הסובלנות כערך ע"י המדינה והחברה, הוא תנאי למימוש הפלורליזם כערך במדינה.

הסובלנות היא עקרון חשוב בדמוקרטיה מהסיבות הבאות: הסובלנות מבטיחה את מימוש זכויות הפרט והקבוצה במדינה, כמו החירות, חופש הביטוי, חופש ההתארגנות בקבוצות והשוויון. סובלנות פוליטית מעניקה לגיטימציה לדעות של נציגי הקבוצות השונות, ובהן קבוצות אופוזיציה (שאינן בשלטון ואינן מסכימות עם דעותיהם של הנמצאים בשלטון). סובלנות פוליטית מאפשרת תחרות חופשית ופתיחות במערכת הפוליטית לרעיונות שונים, גם אם הם לא מקובלים. הסובלנות תורמת ליציבותם של המשטר והחברה, משום שהיא מאפשרת לקיים ויכוח בין הדעות השונות עפ"י כללי המשחק הדמוקרטי וללא אלימות.

הסכמיות, כדי שהחברה והמשטר יוכלו להתקיים בלי לוותר על חילוקי הדעות, התחרות והמאבק בין הקבוצות השונות, חייבים כל מרכיבי החברה להגיע לידי הסכמה רחבה (קונצנזוס) בנושאים מרכזיים.
ישנן רמות שונות של הסכמה: הסכמה על המסגרת של המדינה, הסכמה על צורת המשטר, קבלת השלטון שנבחר בבחירות דמוקרטיות כשלטון לגיטימי.
ההסכמיות באה לידי ביטוי ב"כללי משחק" (אמנה חברתית,הסדרים) המאפשרים לחברה פלורליסטית להתקיים ולפעול כחברה מגובשת למרות חילוקי הדעות.
ככל שעולה רמת ההסכמה בנושאים המרכזיים, הקובעים את אופייה של החברה והמדינה, וככל שעולה הלגיטימציה (ההכרה והקבלה ) לאופי המשטר הקיים ולשלטונות, כך גדלה רמת יציבותה של המדינה ושל המסגרת החברתית.