עמדת המעצמות בתכנית החלוקה

הדיון בעצרת האו”ם ועמדת המעצמות הפתיעה. אם עמדתה של ארצות הברית הייתה ידועה, תמיכה בהחלטת החלוקה  של וועדת אונסקו”פ, הרי שהעמדה של בעד התכנית הייתה הפתעה גמורה וסללה את הדרך לקבלת ההחלטה.

עמדת ברית המועצות

עמדתה של ברית המועצות נבעה מאוסף של גורמים, החל מאֶמפָּתיָה כֵּנה לשואת היהודים, שאלת גורלם של ניצולי השואה במחנות העקורים, הניסיונות של אניות מעפילים להגיע לחופי הארץ , שנכשלו מול פעילות הצבא הבריטי. מאבק בין מעצמתי במסגרת “המלחמה הקרה” הובילו את  ברית המועצות לתמוך בהצעת החלוקה, ולהקים שתי מדינות אחת יהודית ואחת ערבית בשטח ארץ ישראל– פלשתינה.
ניתן להסביר זאת גם בהיבט הפוליטי, ברית המועצות קיוותה שתמיכה בהקמת מדינה יהודית עצמאית ומדינה ערבית לצידה , תוביל את המדינות החדשות לגוש הסובייטי. ברית המועצות התייחסה ליהודים במחנות העקורים. במהלך דיוני וועדת אונסקו”פ התקשורת הציגה כרבע מיליון יהודים במחנות העקורים, במצב קשה מאוד. נושא זה, מחנות העקורים, עורר הדים רבים בתקשורת העולמית.

נאום גרומיקו באו”ם

אנדריי גרומיקו, נציג ברית המועצות באו”ם, נשא נאום ובו התייחס לגורמים שהובילו לתמיכה בתכנית החלוקה של ועדת אונסקו”פ.

“שאלת ארץ ישראל היא בעיה המחייבת את האומות המאוחדות למצוא לה מענֶה. שיטת המנדטים שהונהגה אחרי מלחמת העולם הראשונה נכשלה כישלון חרוץ, עובדה שבריטניה בעצמה החזירה את המנדט לאו”ם.

העם היהודי שואף להקים בארץ ישראל מדינה שבה יעצב את שלטונה. שואת היהודים גדולה מידי מכדי להביע אותה במספרים יבשים. ניצולי השואה, מאות אלפים מהם, עדיין מחפשים מקום להניח את ראשם, אינם יכולים לשוב לבתיהם ואינם מורשים להיכנס לארץ מולדתם. יהודים אלו חסרי בית וחסרי תנאי קיום נמצאים במחנות העקורים וממשיכים לסבול. הגיע הזמן לעזור לעם היהודים, עזרה לא רק במילים אלא במעשים, חובת האומות המאוחדות לדאוג לצרכים החיוניים של העם היהודי.
בארץ ישראל ישנם שני עמים – יהודי וערבי, לשניהם יש זיקה עמוקה מאוד לארץ. הארץ היא מולדתם של שני העמים, אפשר לשמור על האינטרסים של כל אחד מהעמים, גם של היהודים וגם של ערביי ארץ ישראל. רק הקמת מדינה ערבית–יהודית עצמאית ודמוקרטית תבטיח זאת. המדינה שתקום תתבסס על שוויון זכויות, ותהיה בסיס לשיתוף פעולה ולתועלת שני העמים.
אם פתרון זה יכָּשֶל, נצטרך לבחון את ההמלצה השנייה. המלצה להקים שתי מדינות עצמאיות, יהודית וערבית. אני שב ומדגיש שהמלצה זו תיבחן רק כאשר יתברר, שהיחסים בין העמים  אינם ניתנים לתיקון, ואין אפשרות לדו-קיום בשלום בינהם.”                                    (אנדריי גרומיקו, נאום באו”ם 1947)

 הסברים לתמיכתה של ברית המועצות ?

נכון, זהו שינוי מדיניות ברית המועצות, שכן כבר בשנות ה – 20 התנגד המשטר הקומוניסטי לקיומה של הציונות וראה  גורם מפריד בין העמים, לפי התפיסה הקומוניסטית הלאום אינו צריך להיות הבסיס להגדרה בין מדינות אלא תחום הכלכלי – חברתי ” פועלי כל העולם התאחדו” כך קורא ההמנון הקומוניסטי.
השינוי במדיניות הזו הוא השפעה של “המלחמה הקרה” בין המעצמות. אם תקום מדינה יהודית ולצידה מדינה ערבית, יגרום הדבר להסתלקותה של בריטניה מהמזרח התיכון וברית המועצות תוכל להיכנס במקומה. הסבר נוסף, שמעלה ההיסטוריון עילם, ברית המועצות תמכה בהקמת מדינה יהודית כפיצוי על אסון השואה, כדי שגם היא תוכל לקבל מעמד מיוחד כפיצוי על הקורבן הגדול שהיא עצמה הקריבה במלחמת העולם השניה. לפי היגיון זה אם היהודים יקבלו פיצוי מיוחד על השואה, אז גם ברית המועצות זכאית לפיצוי. הפיצוי בעיניה של ברית המועצות הוא הכרת העולם המערבי באינטרסים המיוחדים של ברית המועצות במזרח אירופה.
הסבר נוסף, תחרות עם ארצות הברית, אם האמריקאים תומכים , גם ברית המועצות תתמוך כדי לא להעניק יתרון לארצות הברית במלחמה הקרה.

 עמדת ארצות הברית

התמיכה של ארצות הברית בתכנית החלוקה היא יותר מובנת, שכן במהלך המלחמה וביתר שאת אחרי מלחמת העולם השנייה ארצות הברית גילתה מעורבות גדולה בגורל היהודים מכמה סיבות.
הראשונה, יהדות ארצות הברית, קהילה יהודית גדולה, שייכת ברובה למעמד הביניים והיא מעורבת מאוד מבחינה כלכלית, חברתית ופוליטית. שנה זו 1947 הייתה שנת בחירות לנשיאות בארצות הברית ולכן לקול היהודי יש חשיבות רבה.
נוסף על כך, הנשיא גילה סימפטיה ואהדה לגורל היהודים בשואה. הנשיא פעל רבות למצוא פתרון בשאלת היהודים במחנות העקורים. הוא שלח את הרל למחנות העקורים כדי להתרשם באופן אישי ממצב היהודים במחנות העקורים. לאחר מכן קיבל את המלצתו להעלות כ 100 אלף יהודים מהמחנות לארץ ישראל ללא קשר לשאלת המדינה היהודית. למרות שעמדה זו היוותה גורם לחילוקי דעות עם בריטניה.
”, לאחר ההסכמה של ברית המועצות לקבל את תכנית החלוקה, ארצות הברית לא יכלה שלא לקבל אותה.

Be the first to comment

Leave a Reply

כתובת האימייל שלך לא תפורסם


*