עיר נוצרית | תרבות וכלכלה

. העיר כמרכז תרבותי חינוכי (אוניברסיטאות) וכמרכז כלכלי (גילדות, שווקים, ירידים ובנקים).

לצד התפתחותם של המוסדות העירוניים התפתחו קמו התאחדויות שונות המכונות קורפורציות. הקורפורציה הינה גוף המנהל את עצמו ומשמשת כגוף משפטי בפני עצמו. בין הקורפורציות ניתן למנות את הגילדות, האוניברסיטאות והקהילות.

כמרכז תרבותי חינוכי–(בלטינית- )  היא התאגדות של מורים ותלמידים שהתפתחו מבתי ספר שהתקיימו ליד כנסיות ומנזרים.

במהלך המאה ה -12 עם התפתחות העיר וגידול האוכלוסייה בה, גבר הרצון לרכוש ידע השכלה. בתי הספר הקיימים לא יכלו לספק צורך זה וכך הלכה והתפתחה האוניברסיטה.

כל עיר אופיינה בתחום הידע או בגישה הרעיונית שלה שהייתה הזהות התרבותית שלה.

האוניברסיטאות נוצרו בהדרגה כמו  גילדות אחרות בימי הביניים. בדרך כלל ניתן לאוניברסיטה כתב זכויות . מקצועות בולטים היו לימודי משפטים ורפואה. האוניברסיטה הוגדרה כהתאגדות כנסייתית ולכן לא הייתה תלויה בשליט מקומי. שפת ההוראה הייתה לטינית, מסלול לימודים אחיד, הענקת תארים אחידים. האוניברסיטה שימשה כמרכז מקצועי, מסגרת חברתית, תרבותית ודתית בה היו נהוגים העזרה והערבות ההדדית.

האוניברסיטה הייתה גוף שרצה להשיג אוטונומיה כמו הקומונות העירוניות והקורפורציות השונות. היא נאלצה להתמודד עם שלטונות העיר ועם הבישוף המקומי.לעיתים הושגה האוטונומיה על ידי מאבקים אלימים.האוניברסיטאות השיגו בהדרגה את האוטונומיה המבוקשת וחבריה זכו לפטור מהמיסים העירוניים. האוניברסיטה העלתה את כבוד העיר ולכן הייתה רצויה בערים. כמו כן היא שימשה מקור חשוב להכנסה (השכרת דירות…)

גילדות – עם התפתחות המוסדות העירוניים החלו קבוצות שונות באוכלוסיה להתאגד על בסיס נושא משותף. בעלי מקצוע התאגדו בגילדה, שהייתה מסגרת שכללה את כל מי שעסק בתחום המקצוע, בכל הרמות החל מהסוחרים העשירים ביותר ועד הסוחרים הקטנים, בעלי מלאכה ופועלים.

מטרת הגילדה היא ליצור קבוצה של בעלי אינטרס משותף ולהגן על האינטרסים האלו, למנוע ניצול לרעה ותחרות לא הוגנת.

תהליך ההתפתחות של הגילדה החל, בהתאגדות סוחרים העוסקים במגוון רחב של מקצועות ולאחר מכן פעל להשגת חירויות או זכויות יתר ולבסוף ההתאגדויות התפצלו לגילדות של סוחרים ולגילדות של בעלי מלאכה. לדוגמה:גילדות של  סוחרי צמר, של סוחרי  יין, אופים…

תפקידי הגילדה היו ייצוג האינטרסים של חברי הגילדה במועצות העירוניות, בניהול משא ומתן, בקניית חומרי גלם או על שיווק מוצרים. נוסף לכך עזרו לחברי הגילדה בזמנים קשים, הגנו על זכויות חברי הגילדה, קבעו מכסת ייצור או מכירה לכל חבר , הם קבעו את מסלול ההכשרה המקצועי, הם קבעו תנאים גם למי שאינו שייך לגילדה (שאינו תושב העיר) כיצד יפעל בעיר בתחום המקצוע.

הגילדות היו גם מסגרות חברתיות, הן דאגו גם לחייהם האישיים של חברי הגילדה, בדרך כלל לכל גילדה היה  סמל משלה וקדוש נוצרי משותף שנחשב למגן על חבריה, נהגו  לערוך פעילויות חברתיות משותפות. לעיתים גילדות הקימו בית ספר, קתדראלה או תרמו מבנה מפואר לעיר, סייעו לנזקקים ועוד.

הבנקאות בימי הביניים – בתחילת החלפנות הייתה למעשה השלב הראשון בהתפתחות הבנקאות. החלפן היה  המוסד היחידי שהמיר מטבעות, ששמר לאנשים כסף,  שהשקיע במסחר ובהשקעות, שהעניק הלוואות לאנשים, ושימש זרוע ביצועית של השלטון לתשלום מיסים אגרות וכיוצא בזה.

מהמאה ה -10 ניתן לראות תהליך של התפתחות הבנקים בעקבות התפתחות המסחר.  הבנקים החלו לצמוח והחליפו את החלפן בחלק מתפקידיו. הבנקים העניקו אשראי לאיכרים, לסוחרים זעירים, לבעלי מקצועות, למעמד הביניים, לעשירים לאצילים ולמשפחות המלוכה. בני המעמדות הנמוכים שמצבם הכלכלי היה נמוך לא השתתפו במסחר הבנקאי והמשיכו לעבוד עם חלפנים קטנים ובתי משכון (מעין שוק אפור).

בתי המשכון העניקו הלוואות בריבית גבוהה תמורת משכונות. ההמון שנא את המשכונאים וגם הכנסייה גינתה אותם, אבל בו בזמן נזקקו לו נואשות. בין המשכונאים היו יהודים רבים.

באמצע המאה ה -14, בעקבות מגיפה קשה ” המוות השחור” הצטמצמה מאוד הפעילות הכלכלית וכתוצאה מכך בנקים רבים התמוטטו ונסגרו. המשבר הכלכלי החמור גרם למועצות העירוניות לקחת על עצמן את ניהול הבנקים והמסחר. במאות ה -15 וה-16 עם הגיאות הכלכלית קיבל הבנק העירוני משמעות מיוחדת והפך להיות גורם מרכזי בהתפתחות המסחר. הבנקים העירוניים המפותחים היו לאורך צירי המסחר באיטליה – גרמניה – הולנד – ספרד .

Be the first to comment

Leave a Reply

כתובת האימייל שלך לא תפורסם