עיר נוצרית | מבנה חברתי

. המבנה החברתי בעיר, ניידות חברתית, משמעות המושג "אזרח חופשי", מעמד הנשים בעיר

האוטונומיה העירונית בימי הביניים התבססה על הקומונה (התארגנות של קבוצת אנשים במסגרת שיתופית כדי לקדם מטרות משותפות). מן הקומונות צמחו בהדרגה הקהילות העירוניות האוטונומיות.  כל תושבי העיר והאזור שסביבה היו כפופים לסמכות השיפוטית של אדון העיר.במהלך התפתחות המעמד העירוני של העיר נקבע כלל חדש ההופך את יושב העיר לתושב לאחר שנה ויום. תושב זה הופך לאזרח חופשי. לפי כלל זה יכלו איכרים צמיתים לברוח אל הערים החדשות, לשהות בהן שנה ויום ובכך להשתחרר משעבודם לאדון. עם קבלת האוטונומיה העירונית , מעמדו של היחיד נקבע על פי החוק המקומי ולא על פי מוצאו החברתי-מעמדי. (ניידות חברתית)

ניידות חברתית, המבנה החברתי בעיר– ניידות חברתית היא מעבר של יחידים וקבוצות ממעמד חברתי אחד למעמד חברתי אחר (בניגוד לחברה הפיאודלית שהייתה בנויה ממעמדות ללא ניידות- בני חורין וצמיתים). הניידות החברתית התאפשרה בזכות הענקת חירויות על ידי שליטים ואדוני העיר או על ידי כיבוש חירויות של קבוצות ללא חירויות.

הודות לתהליך זה התהוותה החברה העירונית שכללה :

• איכרים משועבדים שברחו מאדוניהם (צמיתים)- השתחררו מהשעבוד לאחר ששהו בעיר שנה ויום והפכו לאזרחים חופשיים.
• סוחרים עשירים- היו מודעים לכוחם מול אדוני העיר וביקשו אוטונומיה.
• בישופים – בחלקם היו אדוני ערים בעלי סמכות כלכלית ושיפוטית.
• אומנים- בעלי מלאכה,רוכלים ושוליות (מתלמדים) שהתאגדו בגילדות.
• באוניברסיטה- התאגדות של מורים ותלמידים
• אומנים
• בנקאים
• נשים

מעמד הנשים בעיר- הנשים בימי הביניים לא יכלו להשתתף בשלטון העירוני. נשים בדרך כלל לא בחרו ולא נבחרו למועצות העירוניות, לא הורשו ללמוד באוניברסיטה, לעיתים זכו לחינוך יסודי בבתי ספר שבהם למדו קרוא וכתוב וכמה מקצועות יסוד.נשים נחשבו לאזרחיות בעיר רק כאשר היו בעלות נכס עירוני, חברות בגילדה או שנישאו לאזרח העיר. הנשים השתתפו בחיי הכלכלה והייצור בעיר ואף שותפו בגילדות האומנים ובעלי המלאכה. מקצועות שאפיינו את הנשים היו בעיקר בענפי הטקסטיל- טווית חוטי משי,ייצור ארנקים מהודרים ועוד. נשים רבות היגרו לעיר כדי להיות משרתות וכך גדל מספרן בעיר.