מערכת בתי המשפט

מערכת המשפט בישראל כוללת מגוון רחב של בתי משפט, שלכל אחד יש תפקידים מוגדרים:

בתי משפט רגילים – בית משפט השלום, המחוזי והעליון.

בתי משפט מיוחדים – לתחבורה, למשפחה, צבאיים, רבניים, לעניינים מיוחדים, לתביעות קטנות ועוד

תהליך השפיטה כולל ערכאות (דרגות) שונות ובניהן נשמרת הררכיה פונקציונלית. לכל ערכאה יש תחום מוגדר של פעילות.

ערכאה ראשונה, בית משפט שלום עוסק במשפט הפלילי ובעבירות שהעונש עליהן הוא עד 7 שנים. במשפט האזרחי בית משפט זה מוגבל לתביעות שערכן הכספי מוגדר.

ערכאה שנייה, בית משפט מחוזי עוסק בכל עניין פלילי או אזרחי מעבר לבית משפט השלום. נוסף לזאת הוא משמש לערעור על פסיקה של בית משפט השלום.

לבית משפט עליון יש שני תפקידים:

הראשון כערכאה שלישית, בשבתו כבית משפט לערעורים. לכל אדם יש זכות להעלות את עניינו לערעור בבית משפט גבוה יותר מהערכאה בא הוא הובא, ומעבר לכך יש לאדם רשות לפנות לערעור נוסף.

תפקיד נוסף של בית המשפט העליון הוא כבית משפט גבוה לצדק (בג"צ).
ככזה הוא מהווה ערכאה אחת ויחידה והוא עוסק בעתירות ( תביעות) של אזרחים נגד רשויות המדינה.
הבג"צ פועל כדי לסייע למי שנפגע על ידי המדינה, הופלה לרעה או לא קיבל תנאים לקיום חלק מזכויותיו.
נוסף לזאת, הבג"צ עוסק במשפט חוקתי, קובע פרשנות והלכות בנושאי זכויות האדם, קובע את מידת הפגיעה בזכויות כתוצאה מהתנגשות זכויות.
בישראל לא הושלמה כתיבת החוקה, ולכן בג"צ קבע בפסיקות שלו מגילת זכויות אדם שיפוטית, אמנם אין למגילת הזכויות תוקף חוקי ,אבל יש לה תוקף משפטי המנחה את המדינה כל עוד אין חוקה בישראל.

בג"צ פועל באמצעות צווים שבהם הוא מורה למדינה ל בצע או לא לבצע.

הצווים העיקריים בם משתמש בית משפט זה הם:

צו ביאס קורפוס, צו המורה לרשויות לשחרר אדם ממעצר, מכלא, מבית חולים בניגוד לרצונו.

צווי עשה ואל תעשה, צו המונע או מחייב את המדינה לבצע פעולה, דוגמה בג"צ שקדיאל.

צו איסור וצוי בירור, צו האוסר לבית משפט מיוחד ( רבני, מיוחד…)לדון בנושא מסוים.

רצוי ומומלץ מאוד להכיר את: בג"צ שקדיאל, בג"צ רוגוז'נסקי , בג"צ "קול העם" .