מלחמת יום הכיפורים

מלחמת יום הכיפורים

מלחמת יום הכיפורים פרצה ב 6-10-73 בצהרי יום הכיפורים בהפתעה גמורה. מניתוח הגורמים לאחר מעשה, ניתן לומר, שהיו סימנים מקדימים למלחמה. למעשה ההפתעה נבעה מחוסר הבנה של תהליכים, טעות בפרשנות המקורות המודיעיניים, זלזול, שחצנות ואטימות הממסד הישראלי כלפי מדינות ערב. המלחמה השפיעה ושינתה את  החברה הישראלית בתחומים שונים.

 הגורמים למלחמת יום כיפור

מלחמת ששת הימים
תוצאות המלחמה היו בסיס לפרוץ מלחמת יום הכיפורים. הניצחון הישראלי יצר תחושה  קשה מאוד של השפלה, תבוסה וחוסר תקווה בקרב עמי ערב. נוסף לכך, הניצחון הישראלי יצר תחושת עליונות בקרב הצבא והחברה הישראלית, שהובילה לחוסר מוטיבציה להגיע להסדרים מדינים.

שאיפה ערבית לשיקום כבודם
הגורם העיקרי להחלטת מצרים וסוריה לצאת למלחמה נגד ישראל היה הרצון שלהן להשיב את כבודן שנפגע קשות במלחמת ששת הימים ולהשיב להן את השטחים שאבדו להן במלחמות הקודמות, ואולי אף לכבוש שטחים חדשים.  המנהיגים הערבים הניחו כי אם יתאמו יחד התקפת פתע על ישראל הם יוכלו להגיע להישגים במלחמה.

 

שאיפה מצרית להניע תהליך מדיני
נשיא מצרים, אנואר סאדאת, ראה בפתיחת המלחמה מהלך שיגרום לפתיחתו של משא ומתן מדיני שיביא לנסיגת ישראל מסיני. בשנים שקדמו למלחמה כשלו כמה ניסיונות להגיע למשא ומתן מדיני על נסיגה שכזו. (מגעים מדיניים חשאיים עם ישראל באמצעות תיווך אמריקאי. ההצעה המצרית דיברה על על נסיגה ישראלית מסיני תמורת הסדר בין שתי המדינות. ממשלת ישראל הסכימה לסגת מחלקים מחצי האי סיני, אך סירבה לסגת מכולו. שר הביטחון, משה דיין, הצהיר כי “‘מוטב שארם א-שייך בלי שלום מאשר שלום בלי שארם א-שייך” (שארם א-שייך היא עיר בסיני, שישראל תבעה להותיר בידיה) הנשיא סאדאת הבין שכדי לשבור את הקיפאון המדיני עליו ליזום מהלך צבאי ולכן כרת ברית עם הסורים לתקוף את ישראל.)

 

תחושת בטחון ישראלית מופרזת
עד כדי התנשאות על מדינות ערב – מלחמת ששת הימים הסתיימה בניצחון ישראלי מוחץ והביאה לכך כי ישראל חשה כי היא בעמדת כוח צבאית ברורה  מול מדינות ערב. לתחושה זו התלוותה הרגשת זלזול ביכולת הצבאית של צבאות ערב והערכה כי לא יוכלו לשקם את כוחם במשך זמן רב. זה הוביל  לשאננות ולמוכנות נמוכה של צה”ל. כתוצאה מכך  ה פ ת ע ה  וכישלון המודיעין. “התפיסה” של הנהגת מדינת ישראל הייתה, שמצרים לא תצא למלחמה לפני 1975. הערכה כי צבאות ערב טרם מוכנים למלחמה גרמו לכך כי ישראל לא הייתה ערוכה למלחמה .ולמעשה נכשל המודיעין בכך שלא סיפק בזמן התראה על המלחמה המתקרבת. ולמרות הזרמת המידע על הכנות מצריות דבקו ראשי המודיעין שהסבירות למלחמה נמוכה. כמו כן התפיסה הייתה, שחיל האוויר הישראלי  מסוגל לבלום כל התקפה ,ויוכל להכריע כל מלחמה  בכוח העליונות האווירית שלו. במלחמה חיל האוויר ספג פגיעות קשות מטילים. (במלחמה הסתבר כי טילי קרקע-אויר שבידי המצרים גרמו לחיל האוויר אבדות כבדות). כמו כן האמונה, שהמצרים לא יוכלו לחצות את תעלת סואץ  בגלל  קו ביצורים חזק שהתבסס על קו בר-לב, מעוזים (מוצבים) שהוקמו על שפת התעלה יחד עם מערכת הצתת התעלה. ואולם- קו בר-לב, נפל תוך ימים ספורים של לחימה, למעט מעוז אחד,  ותקלה מערכת מצרית להצתת התעלה לא פעלה.

Be the first to comment

Leave a Reply

כתובת האימייל שלך לא תפורסם