מלחמת העצמאות היא שיאו של המאבק להקמת מדינה יהודית, מאבק שידע עליות ומורדות במשך כ 50 שנה. מלחמת העצמאות היא גם שיאו של הסכסוך הלאומי בין התנועות הלאומיות הציונית והפלשתינית בארץ ישראל. מדינת ישראל הוקמה תוך כדי מלחמה. לעובדה זו השפעה ישירה ועקיפה על עיצוב דמותה ואופייה של המדינה המתגבשת. הסכסוך המתמשך בין הישוב היהודי לבין ערביי ארץ ישראל הוביל כפי הנראה למלחמה בלתי נמנעת.
החלק הראשון של מלחמת העצמאות החל למחרת החלטה 181, הכ"ט בנובמבר 1947 ונמשכה עד הכרזת המדינה ב 15/5/1948.
הגורמים העיקריים לפרוץ מלחמת העצמאות הם:
יחסי יהודים ערביים בארץ ישראל , כבר בסוף המאה ה – 19 עם תחילת העלייה היהודית לארץ ישראל במסגרת העליות החלה להתעורר מתיחות בין היהודים לבין הערבים בארץ ישראל, על רקע העובדה שהישוב היהודי גדל מכ 20 אלף יהודים החיים בערי הקודש בתחילת המאה ה –20 לכ 650 אלף יהודים החיים בערים וישובים רבים ברחבי ארץ ישראל המערבית במהלך שנות ה- 40. הסכסוך בא לידי ביטוי באירועים אלימים ( מאורעות תרפ"א, תרפ"ט…) בין היהודים לבין הערבים.
החלשות מעמד בריטניה במזרח התיכון, בריטניה לאחר מלחמת העולם הראשונה נקטה במדיניות פרו-ציונית והסכימה להכיר ולסייע בהקמתו של הבית הלאומי היהודי בארץ ישראל (הצהרת בלפור, טופס המנדט). האירועים האלימים בין הישוב היהודי לבין ערביי ארץ ישראל החלישו והשפיעו על מעמדה של בריטניה במזרח התיכון. כתוצאה מכך, בריטניה נסוגה ממדיניותה הפרו ציונית ( הספרים הלבנים, העברת עניין ארץ ישראל לאו"ם ופינוי השלטון המנדטורי מארץ ישראל), ולאחר הכרזת האו"ם הסתלקה מארץ ישראל. גורמים נוספים שהשפיעו על החלשות מעמדה של בריטניה קשורים ל"מלחמה הקרה" ושאיפת ברה"מ וארה"ב לחזק את מעמדם במזה"ת תוך כדי סילוק בריטניה.
החלטת האו"ם ב כ"ט בנובמבר 1947, בהתאם להחלטת האו"ם ב 1/4/1948 היו אמורות לקום שתי מדינות עצמאיות בארץ ישראל אחת, יהודית ושניה, ערבית. החלטה זו התקבלה בצורה מעורבת, שכן היהודית קיבלו אותה ואילו הערבים דחו אותה. הכישלון של ארצות ערב וערביי ארץ ישראל (בדיפלומטיה בינלאומית ) באו"ם הוביל לניסיון למנוע את הקמת המדינה היהודית באלימות. בעקבות החלטת החלוקה באו"ם היה ברור שתפרוץ מלחמה בין היהודים לבין הערבים, ברגע שבריטניה תיסוג מהאזור.
החלק הראשון של מלחמת העצמאות, נקרא גם, המלחמה הפנימית.
בפרק זמן זה מ 30/11/47 – 15/5/48 המאבק היה בין כוחות הישוב העברי לבין ערביי ארץ-ישראל. שלב זה מתייחס לעובדה שבריטניה ,אמנם, החליטה לסגת מארץ ישראל אבל הייתה נחושה לדכא פעילות אלימה בין יהודים לבין ערבים ובניהם נגד מטרות בריטיות. הבריטים החליטו לסגת מארץ ישראל בהתאם להחלטת האו"ם, אבל, ללא שיתוף פעולה עם הצדדים. הישוב היהודי נאלץ להתגונן ולהאבק בערביי ארץ ישראל מבלי לעורר את הבריטים לתגובה נגד הישוב היהודי. הישוב היהודי נקט במדיניות הבלגה וריסון מתוך מבט ארוך טווח לקראת העימות האלים, שיפרוץ מייד עם נסיגתם הבריטים.