הכוחות הלוחמים – מטרות והיערכות.
ערביי ארץ ישראל
מטרות:
א. סילוק היהודים מארץ-ישראל.
ב. שינוי המדיניות הבריטית באזור.
ג. מניעת ביצוע החלטת האו"ם.
היערכות – סבלו מחולשה בסיסית בתחומי: ארגון, כלכלה, גיוס כוח אדם והצטיידות בנשק. ומנגד נהנו מיתרון ושליטה גיאוגרפית.
ארגון – העדר הנהגה צבאית ופוליטית המקובלת על האוכלוסיה. לנוכח גיבוש המאבק הלאומי בדרך השלילה (התנגדות לתנועה הציונית).
כלכלה – העדר משאבים ציבוריים לצורך המאמץ המלחמתי.
גיוס כוח אדם – ערביי ארץ-ישראל מנו בתקופה זו כ 1.3 מיליון איש, שמתוכם הצליחו לגייס כמה עשרות אלפים ( כ 30 אלף לוחמים) של לוחמים בעלי הכשרה צבאית כל שהיא: ותיקי לוחמי המאורעות, ארגונים צבאיים מקומיים, משוחררי הצבא הבריטי, ותיקי המשטרה הארצישראלית המנדטורית. נוסף לכך היו כפריים שהוזעקו לקרבות מקומיים בהתאם לצורך "פזעה".
הצטיידות בנשק – נשק רב, באיכות ירודה, בידי האוכלוסייה המקומית, ששימש בעיקר להגנה עצמית או לצורכי צייד.
שליטה גיאוגרפית – הערבים התיישבו בגושים שלמים שהיו בשליטתם, הם שלטו על הדרכים והערים המרכזיות ( ירושלים, תל אביב, צפת טבריה…) היו בטווח האש שלהם.