מלחמת העצמאות | הישוב היהודי

חייל רומאי

הישוב היהודי

מטרות – לשכנע את העולם, בעיקר את ארה”ב, לתמוך בהקמת מדינה יהודית באו”ם.

להתכונן למלחמה עם ערביי ארץ ישראל וארצות ערב.

להגן על ישובים מבודדים ויצירת רצף יישובי.

 להשתלט ולשמור על הדרכים המובילות לישובים היהודים.

להשתלט ולהקים ישובים חדשים, מתוך תפיסה, שחלוקת הארץ תתחשב במפת ההתיישבות.

הערכות – הישוב היהודי נהנה, בדרך כלל, מעדיפות בתחומים שונים. עדיפות שהיא תוצאה של מערכת שנבנתה לאורך השנים תוך כדי קביעת מטרות אסטרטגיות וטקטיות, תוך כדי בניית מערכת לקבלת החלטות המקובלת על מרבית הישוב היהודי ותוך כדי יכולת לספוג ולהבליג על הפסדים מקומיים.

הנהגה  – רוב הישוב תמך בהנהגה המדינית והצבאית שהתגבשה במסגרת “המדינה שבדרך”, שתתבסס כדמוקרטיה.

כלכלה – מערכת כלכלית טובה שניתן להשתמש בה לצורך המלחמה, שיתוף פעולה עם הבריטים, שיתוף פעולה עם יהדות העולם.

גיוס כוח אדם – מתוך כ 650 אלף יהודים הצליח הישוב לבנות מערכת גיוס יעילה מאוד, שגייסה כ 80 אלף לוחמים. לרוב הלוחמים הייתה הכשרה צבאית, בהם היו: חברי ה”הגנה”, המחתרות, חיילי הבריגדה, משוחררי הצבא הבריטי, שוטרי משטרת המנדט, גח”ל, מח”ל…

הצטיידות בנשק – בעיקר כלי נשק קלים ברמה טובה ומותאמים בדרך כלל לתנאי הלחימה, עם זאת היה חוסר בנשק כבד בשלב הראשון של המלחמה הפנימית. רק בפברואר החל להגיע נשק איכותי מצ’כוסלובקיה בגלל אינטרסים רוסיים (נשק זה שהגיע לידי הישוב היהודי יצר עדיפות צבאית, משום שמדינות המערב, אנגליה וארה”ב הטילו אמברגו על אספקת נשק לצדדים הלוחמים).

פריסה גיאוגרפית – ישובים רבים היו מבודדים והיו בסכנת ניתוק. אבל ישובים אלו נערכו להגנה עצמית כבסיסי אימונים ועבודה. הישוב היהודי היה נתון בסכנת ניתוק וביתור ואתרים אסטרטגיים כמו נמלי הים והאוויר היו חסומים לאספקה וסיוע.

Be the first to comment

Leave a Reply

כתובת האימייל שלך לא תפורסם


*