מדיניות החוץ של גרמניה

 עליית המשטר הנאצי בגרמניה הובילה לשינוי מדיניות החוץ שלה. הסכמי וורסאי, שנכפו על גרמניה לאחר מלחמת העולם הראשונה, עוררו מחדש את תחושת הקיפוח וחוסר שביעות הרצון בעקבות קשיים כלכליים וחברתיים ובעקבות עידוד ותעמולה של המשטר הנאצי.
חבר הלאומים, ארגון שהוקם אחרי מלה"ע I, פעל לשימור עוצמתן של מעצמות אירופה ובגרמניה ראו בו גורם הממשיך לשמור על נחיתותה של גרמניה והתערבות בעינייני הפנים שלה.

מטרות מדיניות החוץ של גרמניה

לפרוש מחבר הלאומית.

למנוע התערבות חיצונית בענייני גרמניה.

להחזיר שטחים "השייכים" לגרמניה.

לחתום הסכמי הגנה ובריתות שיתוף עם מדינות שונות.

להשתלט על מדינות מסביב לגרמניה בהתאם לאידיאולוגיה הנאצית

מדינות אירופה ניסו לשמור על השלום באירופה, למרות הפעולות הגרמניות מתוך מדיניות ברורה של פיוס. מדיניות שגרסה שעם הבנה ואמפתיה לקשיים של גרמניה, ניתן יהיה למנוע מלחמות מיותרות.

פעולות עד 1936

        · פולין, כבר ב 1934 חתם היטלר על הסכם אי-התקפה עם פולין. היטלר הרגיע את הפולנים בהבטחה שהגבול המזרחי יהיה שקט, ומנע בכך אפשרות לבנות ברית בין פולין לבין צרפת או לבין מדינה נוספת, העלולה לסכן את האגף המזרחי של גרמניה.

        · חבל הסהר, ב 1935 הצביעו רוב תושבי החבל על רצונם "לחזור למולדת הגרמנית". בהתאם להסכם וורסאי, זה הזמן שתושבי הסהר היו צריכים להחליט, האם ישתייכו לצרפת או לגרמניה. תעמולה גרמנית מאסיבית שכנעה את מרבית התושבים להצביע לטובת גרמניה.

        · הגדלת הצבא הגרמני, היטלר ניצל הזדמנות שבה הצרפתים הגדילו את צבאם להגדיל את הצבא הגרמני, בניגוד להסכמי וורסאי.

        · הסכם ימי, גרמניה ובריטניה הגיעו להסכם המאפשר להגדיל את הצי הגרמני, בתנאי שלא יעלה על 1/3 מגודלו של הצי הבריטי.

        · "ציר ברלין – רומא", הגינוי של איטליה, בעקבות פלישתה לאתיופיה, על ידי חבר הלאומים הוביל לברית הגנה בין איטליה לבין גרמניה, כך נוצר הסכם בין רומא לברלין.

המדיניות הגרמנית בנוסף לחששות של מעצמות אירופה גרמו להתמוטטות האחידות האירופית.
המגינות פעלו לקידום המטרות והאינטרסים שלהן, ללא התחשבות בדעת הקהל ובחבר הלאומית. בריטניה חתמה על הסכם נפרד עם גרמניה. צרפת חתמה על הסכם הגנה עם רוסיה. איטליה פלשה לאתיופיה.

 

ההצלחות של היטלר

•  3/1936 הצבא הגרמני נכנס לריין, אזור מפורז בניגוד להסכמי וורסאי. התגובה הצרפתית הייתה פייסנית, בגלל הקשיים הפנימיים – פוליטיים, חילופי ממשלות, וחוסר יכולת לשכנע את הבריטים להצטרף לפעילות משותפת.
• היטלר הצליח לצרף את איטליה לצידו וחתם על "ציר ברלין – רומא".

פעולות עד 1939

ההישגים של היטלר עודדו אותו להמשיך ולקדם את מדיניות מרחב המחיה הגרמני:
"רק מרחב מחיה גדול מבטיח לעם את חירותו…"

        · "ציר ברלין-רומא-טוקיו", הסכם עם יפן ב 1936 נועד לחזק את גרמניה מול רוסיה (הקומינטרן). סעיף מרכזי בהסכם קובע, שאף אחת לא תתקוף את השנייה אם יהיה סכסוך עם רוסיה. הסכם זה מעניק להיטלר ניצחון כפול מצד אחד חיזוקה מול רוסיה ומצד שני צרוף יפן כבעלת ברית לגרמניה.

      ·   מסמך הוסבך ב 1937 מצייר וקובע את מטרותיה התוקפניות של גרמניה:
הרחבת מרחב המחיה הגרמני (סיפוח וכיבוש) על חשבון שטחי אוסטריה וצ'כוסלובקיה.
היטלר , שצריך להתכונן למלחמה אפשרית עם בריטניה וצרפת.

  משמעות מסמך הוסבך: בישיבה זו מוגדרות מטרות הכיבוש האמיתית של היטלר ומוגדר תקציב      לפיתוח צבא גרמני גדול מאוד.

        · מלחמת האזרחים בספרד – גרמניה סייעה בדרכים שונות לפשיסטים בספרד, היא שלחה סיוע צבאי, נשק טנקים ומטוסים, ובנוסף חילות האוויר והים הגרמנים השתתפו במלחמה נגד הרפובליקנים. היטלר ניצל את המלחמה בספרד כדי לבדוק את מכונת המלחמה הגרמנית וכדי להפחיד את מדינות אירופה. לאחר ניצחון הפשיסטים הצטרפה ספרד לברית עם גרמניה.

        · סיפוח אוסטריה "אנשלוס" ב- 1938, המטרה לספח את אוסטריה כמחוז מזרחי של גרמניה. פעולה זו מתאימה לעיקרון מרחב המחייה ולעיקרון קהילת העם הגרמני על ידי צירופו של העם האוסטרי לגזע הארי. במרס 1938 פלש הצבא הנאצי לאוסטריה והתקבל בחום רב ע"י העם האוסטרי, משאל עם שנערך לאחר מכן אישר את סיפוח אוסטריה "אנשלוס". בעקבות סיפוח אוסטריה, היטלר מגדיל מאוד את עוצמתה הכלכלית והצבאית של גרמניה. עוצמה זו תפחיד את מדינות אירופה ותמנע פעולות ממשיות נגד מהלכים כוחניים של היטלר בעתיד.

        · פירוק וכיבוש צ'כוסלובקיה, צ'כוסלובקיה הייתה מדינה בעלת צבא חזק שהיטלר רצה לפרק ולכבוש כחלק ממרחב המחיה הגרמני במזרח. דרכו הייתה פירוקה ודרישה לספח לגרמניה את חבל הסודטים, איזור שהיה בו מיעוט שח כ 3 מיליון גרמנים. נוסף לכך, צ'כוסלובקיה  הייתה בעלת ברית של רוסיה וצרפת. היטלר ניצל את החששות של  מדינות אירופה ממלחמה ואילץ אותן לכנס ועידה שבה יתקבלו דרישות גרמניה.

        · ועידת מינכן, היטלר טען שהצ'כים מדכאים את האזרחים גרמנים בחבל הסודטים. הבריטים  ניהלו שיחות עם גרמניה כדי לשמור על השלום. הבריטים והצרפתים לחצו על צ'כוסלובקיה להיענות לתביעות היטלר. במפגש נוסף  בין היטלר  לצ'מברלין (רה"מ של בריטניה) דרש היטלר שהצ'כים יפנו את חבל הסודטים ולא יפלוש. ביוזמתו של מוסוליני (מנהיג איטליה) התכנסה ועידת מינכן ב 29/9/1938 בנוכחות ארבעת המעצמות ללא נוכחות צ'כיה שלא הוזמנה.

ההחלטה שהתקבלה: הצבא הגרמני יכנס לחבל הסודטים ותוך 10 ימים ישלים את הכיבוש. הצ'כים נאלצו לקבל את ההסכם. נשיא צ'כיה התפטר ועזב את צ'כיה. צכוסלובקיה התפרקה על רקע מאבקים לאומיים בה  ובהשפעת הנאצים. במרס 1939 גרמניה פלשה לצכיה.

בעקבות ועידת מינכן ניתן לראות את התוצאות הבאות:

        · יוקרתו של היטלר התחזקה מאוד בעיני הצבא הגרמני. הוא הוכיח שהוא מסוגל להגיע להישגים משמעותיים אודות לאסטרטגיה שלו.

        · בריטניה וצרפת הוכיחו את חוסר יכולתן לפעול.

        · הרוסים הבינו, שאי אפשר לסמוך על המערב ושנה לאחר מכן (8/1939) חתמה ברה"מ על הסכם אי – התקפה עם גרמניה.

        · היטלר הצליח באמצעים פוליטיים להשיג את מבוקשו, הוא ימשיך גם בעתיד.

        · הויתור הצ'כי על חבל הסודטים סימל את חולשתה..

        · שטחה ואוכלוסייתה של גרמניה גדלו. גרמניה הפכה למעצמה המאיימת על פולין מדרום.

        · הסכם ריבנטרופ – מולוטוב, היטלר פעל לנטרל את המערב ופנה לרוסיה כדי להגיע להסכם שיאפשר לו לכבוש את פולין מבלי שרוסיה תתקוף ומבלי שרוסיה תעניק למערב אפשרות גישה. גם לרוסיה היה אינטרס להגיע להסכם מפני שחששה לעמוד לבד מול עצמתה של גרמניה. במיוחד כשסטלין הבין את חולשתו של המערב בהסכם מינכן.

ההסכם –  אי-התקפה בין המדינות. נוסף על סעיפים סודיים שבהם שתי המדינות יחלקו בינהן את שטחה של פולין במקרה של מלחמה.

משמעות –   פולין עתידה להיכבש, ביטול הסכם האנטי קומינטרן ( אמינותו של היטלר בנוגע לחתימתו על הסכמים), סטלין היה בטוח שההסכם עם גרמניה יעצור את היטלר מלתקוף את רוסיה.