מאפייני דה-קולוניזציה

מאפייני תהליך הדה-

תהליך זה התפתח באופן שונה ממקום למקום, אבל אפשר למצוא מאפיינים משותפים. התהליך היה מורכב ממעבר משלב הגיבוש הלאומי, לניסיונות להידבר עם המדינה הקולוניאלית ולבסוף מאבק לשחרור. התהליך בדרך כלל לא היה אלים, למעט מקרים בודדים כמו באלג’יריה. במסגרת התהליך המעצמות ניסו לשמור על שליטה במשאבים הכלכליים, במשאבים החברתיים, במשאבים הצבאיים, בדרך של הסכמים או בהענקת חופש פעולה בתחומים שונים – אוטונומיה בחינוך, בתרבות, בפוליטיקה המקומית. עמי המזרח התיכון הצליחו להשיג עצמאות לפני עמי אפריקה, זאת משום שעמי המזרח התיכון התהליכים הלאומיים התחילו מוקדם יותר, בסוף המאה ה -19. משטר המנדטים שהיה נהוג בעמי המזרח התיכון הכין את העמים לקראת עצמאות, המעצמות התחייבו לסייע בהקמת מוסדות, גופים ומערכות שלטון. עמי המזרח התיכון קיבלו עצמאות בתחילת  שנות ה – 50 ואילו עמי אפריקה הצליחו לזכות בעצמאות במהלך שנות ה – 60 של המאה ה –  20. מאפיין נוסף קשור להבדלים בדפוסי השליטה של המעצמות, למשל בריטניה לא יישבה אוכלוסייה בריטית במושבות, מכיוון שראתה בשלטונה שמירה על האינטרסים שלה ברחבי העולם. לעומת זאת דפוס השליטה הצרפתי התבסס על החדרת התרבות הצרפתית. בקולוניות הצרפתיות התיישבו אזרחים צרפתים מתוך מניעים תרבותיים, כלכליים. המתנחלים הצרפתים נאבקו למנוע את שחרור העמים

Be the first to comment

Leave a Reply

כתובת האימייל שלך לא תפורסם