ניסיון של אלפי תלמידים שעברו - ללמוד מהצלחות
לחימת היהודים בנאצים בזמן "הפתרון הסופי".

לחימת היהודים בנאצים בזמן "הפתרון הסופי".

הלחימה של הפרטיזנים היהודים

ההתנגדות היהודית לנאצים הייתה בשתי צורות. מרד מאורגן בתוך הגטאות או בריחה ליערות והצטרפות לפרטיזנים. הבחירה באחת מצורות אלו, הייתה תוצאה של החלטות אישיות לצד החלטות התלויות במצב באזור. בגטאות במרכז פולין פעלו בעיקר בתוך הגטאות. בגטאות במזרח פולין ובשטחי ברית המועצות, ברחו ליערות ונאבקו משם נגד הגרמנים.

  • מרד מאורגן בתוך הגטאות,
    השיקולים שהנחו את ההחלטה, האם למרוד בגטו או לברוח ליערות נבעו מהקושי להגיע ליערות, מהעובדה שהאוכלוסייה הפולנית הייתה אנטישמית, שלעיתים קרובות הסגירה את היהודים לנאצים. שיקול נוסף היה ההתלבטות האישית של מי שחשבו שאין להם זכות למלט את עצמם ולשאיר את משפחותיהם מאחור, או היו גם מי שטענו שהמאבק היהודי שונה מהמאבק הפולני וצריך לנהל אותו בנפרד. שיקולים אלו, הובילו להחלטה לפעול בתוך הגטאות בתקופת ביצוע "הפתרון הסופי" בשנים 1942-1943. במאבק זה, המטרה לא הייתה ניצחון על הגרמנים, אלה להערים קשיים ולהוכיח כי היהודים אינם נכנעים בקלות, ונלחמים על חייהם. דרך זו הייתה מכובדת ללכת אל מותם.
    בכמה גטאות פרץ מרד נגד האייזנצגרופן (פלוגות המבצע), שהיו אחראיות על המשלוחים למחנות ההשמדה. המרד הגדול ביותר היה בגטו וורשה, ובעקבותיו חוסל הגטו ורק מעטים ניצלו.
  •     בריחה אל היערות והצטרפות לפרטיזנים,
    דרך זו הייתה אפשרית רק ליהודי הגטאות במזרח פולין ובברית המועצות, שנכבשו על ידי הנאצים. הבריחה הייתה נוחה יחסית, קהילות שלימות התקוממו מרגע שהגרמנים החלו לרכז ונסות להעביר את היהודים למחנות ההשמדה.
    רבים מהיהודים ברחו ליערות ונאבקו נגד הגרמנים. בתקופה זו מחתרות אנטי נאציות ופרטיזניות קיבלו סיוע ותמיכה מבעלות הברית. במקרים מסוימים, כמו בגטו ביאליסטוק התעורר ויכוח האם לצאת מהגטאות ולהצטרף למחתרות. חלק ברחו וחלק אחר העדיף להישאר ולהילחם מתוך הגטו. הבריחה ליערות העניקה סיכויי הישרדות אבל הדרך ליערות הייתה רצופת סכנות, האוכלוסייה העוינת, המחתרות לא תמיד הסכימו לקבל את היהודים – אנטישמיות, או שלא הסכימו לקבל נשים וילדים, נטו לקבל רק מי שהיה לו נשק. רבים לא ראו ביהודים שותפים במאבק, היו גם כאלה שפגעו ביהודים. היו גם יהודים רבים שהתקבלו למחתרות כיחידים או כקבוצות ופעלו לצד הצבא הרוסי. בארצות אחרות הצטרפו למחתרות ותנועות ההתנגדות כמו ביוגוסלביה בראשות טיטו. יהודים רבים הצטרפו למחתרת הצרפתית "צרפת החופשית".

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *