הלאומיות המודרנית כתופעה חברתית, תרבותית ופוליטית.

התפתחות הלאומיות במהלך המאה ה -19 היא תופעה חברתית, תרבותית ופוליטית. במהלך המאות ה – 18 וה – 19 התרחשו באירופה מהפכות ששינו את פני החברה מקצה לקצה. המהפכה התעשייתית, גרמה  לתופעות שונות, שבהן היגרו מיליוני בני אדם מהכפרים אל הערים, וגרמה לקריסת חברות חקלאיות ולהתפתחות חברה תעשייתית במרבית מדינות אירופה. גם המדינות ששמרו על אופיין החקלאי, כמו צרפת הכניסו טכנולוגיות תעשייתיות לתהליכי הייצור החקלאיים. המהפכה הצרפתית גרמה גם כן להרס הסדר החברתי והובילה להענקת זכויות להמונים  (אמנסיפצייה ), שהשתתפו בתהליך קבלת ההחלטות ובעיצוב פני החברה. השתתפות ההמון לוותה בתהליך דמוקרטיזציה בתחום החברתי, התרבותי והפוליטי.

מבחינה חברתית, הלאומיות היא תגובה להרס הסדר החברתי של ימי הביניים. הלאומיות בתקופה זו נאבקה ליצור סדר חברתי חדש המתאים יותר לתקופה. אם לפני העת החדשה הסדר החברתי התבסס על שלושה מעמדות: מלוכה, אצולה והמון, הרי שבעת החדשה הסדר החברתי התבסס על זכויות  שכל אדם קיבל מעצם היותו אדם (במרבית המדינות קבלת הזכויות לוותה במאבקים לאומיים ). זכויות אלו נקראות "זכויות טבעיות".

מעתה המדינה על מוסדותיה ועל חוקיה היא ביטוי לרצון האזרחים, רצון העם.

מבחינה תרבותית, תופעת הלאומיות הובילה להתפתחות תרבותית במרבית תחומי החיים. תופעת הלאומיות לוותה בתהליכי חקר ולמידה בתחומים שונים. בניסיון להגדיר את הקבוצה החברתית ובהמשך את קבוצות הלאום. העמים התמקדו בחקר העבר והמורשת, בחקר ובטיפוח שפה ותרבות לאומית, בחיפוש ויצירת סמלים שיבטאו את הערכים הלאומיים, בהקמת מוסדות לפיתוח וגיבוש זהות לאומית משותפת ובתחושת השתייכות. מרבית עמי אירופה נאלצו להאבק כדי לקבל את הזכויות הטבעיות ואת העצמאות המדינית, חלק מהמאבק היה מאבק תרבותי, הביטוי לכך הוא בפריחה של אמונות, אמנות, שירים, אגדות, מיתוסים והמנונים ששיקפו את  תחושת ההשתייכות של הפרט לחברה החדשה.

מבחינה פוליטית, במסגרת  המאבקים הלאומיים של עמי אירופה פותחו שיטות שלטוניות המעניקות זכויות להמון, בין היתר הזכות לחירות, הזכות לשוויון, הזכות לכבוד, הזכות לבחור ולהיבחר. בין שיטות השלטון הוקמו משטרים המתבססים על חלוקת הסמכויות המדינה לרשויות שונות: רשות מחוקקת, רשות שופטת. המשטרים שהוקמו אחרי דיונים סוערים כללו בין היתר את השיטות הבאות: רפובליקה ( חלוקת הסמכויות בין נשיא, בית נבחרים וקונגרס ), מונרכיה קונסטיציונית ( מלוכה המקבלת את סמכותה מתוקף חוקה ) ומשטר פרלמנטרי ( נציגי מפלגות הנבחרים על ידי העם והם מבטאים את רצון העם ).

ניתן לראות שתופעת הלאומיות בהתפתחותה במהלך המאה ה – 19 השפיעה על תחומים רבים, ואת ביטויה ניתן לראות בתחום החברתי, התרבותי והפוליטי.