יסוד חוקתי | מגילת העצמאות

, היא מסמך עקרוני שרשויות המדינה מתייחסות אליו ורואות בו קו מנחה ומכוון אותן בעבודתן.
בהכרזת העצמאות  נקבעו אופייה וערכיה של המדינה. אמנם, מעמדה החוקי של מגילת העצמאות אינו מחייב מבחינה משפטית,
אבל ניתן לראות בה בעיקר המלצה לאופי הרצוי של מדינת ישראל. 

ערכי היסוד של מדינת ישראל משתקפים במגילת העצמאות. שם ניתן למצוא ביטוי לכוונת כותבי המגילה, האבות המייסדים, לראות במדינה מדינה שערכיה הם:

מדינה יהודית:  ” אנו מכריזים בזאת  על הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל, היא מדינת ישראל. … מדינת ישראל תהא פתוחה לעליה יהודית ולקיבוץ גלויות;”

ומדינה דמוקרטית: ” מדינת ישראל… תקיים זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע  ומין;” (מתוך: הכרזת העצמאות)

להכרזת העצמאות, כאמור אין תוקף משפטי, אבל מאז הקמת המדינה נחקקו חוקים המבטאים את כוונת ההכרזה. חוקים בעלי אופי , וחוקים המחזקים את האופי הדמוקרטי של מדינת ישראל, המבטאים את רצון העם כפי שהשתקף בכנסת.

הכרזת העצמאות היא בעצם מסמך מנחה זמני עד לחקיקתה של חוקה בישראל עד  ה 1/10/1948 על ידי האספה המכוננת ( בית הנבחרים)

חוקים שנחקקו וחיזקו את הכרזת העצמאות בהיבט הדמוקרטי

חוק : כבוד האדם וחירותו – עוסק בנושאים עקרוניים, כגון השמירה וההגנה על החיים, הגוף והכבוד, החירות האישית, חופש התנועה מהארץ לחוץ לארץ, השמירה על הקניין, פרטיות וצנעת הפרט.
סעיף 1.  “זכויות היסוד של האדם בישראל מושתתות על ההכרה בערך האדם, בקדושת חייו ובהיותו בן-חורין. והן יכובדו ברוח העקרונות שבהכרזה על הקמת המדינה”.
סעיף א: חוק-יסוד זה, מטרתו להגן על כבוד האדם וחירותו, כדי לעגן בחוק-יסוד את ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית.

חוק שוויון זכויות האישה (תש”י – 1950):  ” דין אחד יהיה לאישה ולאיש לכל פעולה משפטית; וכל הוראת חוק  המפלה לרעה את האישה, באשר היא אישה, לכל פעולה משפטית – אין נוהגים  לפיה”.

חוק שוויון הזדמנויות בעבודה ( בתשמ”ח – 1988): ” אוסר על מעביד להפלות אישה לרעה בקבלה לעבודה, בתנאי העבודה, בהכשרה והשתלמויות, בפיטורים, בתשלומי מעביד ו מחמת הריון”.

חוק שכר שווה לעובדת ולעובד ( תשנ”ו – 1996): החוק מחייב מעבידים שלא להפלות בין שכרה של עובדת לבין שכרו של עובד, כאשר הם מבצעים אותה עבודה.

חוקים שנחקקו וחיזקו את מעמד הכרזת העצמאות בהיבט היהודי

חוק השבות (תש”י – 1950): מעניק לכל יהודי אזרחות ישראלית, לבניו וצאצאיו

חוק יסוד מקרקעי ישראל (תש”ך – 1960): החוק מגדיר את מקרקעי ישראל וקובע שהם אדמות הלאום. החוק קובע שמקרקעי הלאום, לא למכירה.

חוק איסור גידול חזיר (תשכ”ב -1962): החוק אוסר על גידול חזירים על במדינת ישראל, למעט אזורים שבהם מרוכזת אוכלוסייה לא יהודית ולא מוסלמית.

חוק חג המצות (תשמ”ו – 1986): החוק אוסר על בעלי עסק להציג חמץ בפומבי.

חוק יום הזיכרון לשואה ולגבורה (תשי”ט – 1959): התרבות היהודית והמורשת היהודית  כ”ז בניסן הוא יום המוקדש להתייחדות עם זכר השואה ועם זכר מעשי הגבורה ומעשי המרד בימים ההם.

מאז כתיבת מגילת העצמאות בהכרזה על הקמת מדינת ישראל, ניתן לראות כיצד אופייה המנחה של מגילת העצמאות, שערכי המדינה יהיו: יהודית ודמוקרטית, מקבלים משנה תוקף בחקיקת חוקים המבססים ומחזקים את ערכיה.

לסיכום, ניתן לראות את מגילת העצמאות כמסמך המתווה דרך לרשויות השלטון, אמנם אין לה, להכרזה מעמד עליון ועדיף על חוקי המדינה, אבל במקרים של חוסר התייחסות (לקונה) החוקים הרגילים או חוקי היסוד פונים אל המגילה כדי לקבל הנחיה, כפי שעושה בית המשפט במקרים רבים.

Be the first to comment

Leave a Reply

כתובת האימייל שלך לא תפורסם