חוקי יסוד התקבלו כפשרה, לאחר שחקיקת חוקה לישראל נתקלה בהתנגדויות של גורמים רבים, הציע חבר כנסת יזהר הררי הצעת פשרה – "הכנסת הראשונה מטילה על ועדת החוקה, חוקה ומשפט להכין הצעת חוקה למדינה. החוקה תהיה בנויה פרקים פרקים באופן שכל אחד מהם יהווה חוק יסוד בפני עצמו, הפרקים יובאו בפני הכנסת, וכשהוועדה תסיים את עבודתה, יתאגדו הפרקים לחוקת מדינה". הצעה זו זכתה לרוב בכנסת ואושרה כשלב ביניים. חוקי היסוד יהוו פרקים בחוקה העתידית.
מהו חוק יסוד ?
חוק יסוד שונה מחוק רגיל במעמד, בתוכן ובצורה.
מעמד – אמורים להיות מעל מעמדם של חוקים רגילים. מעמד זה, ניתן להם מתוקף תוספות ייחודיות כמו: סעיפים משוריינים או סעיפים מוגבלים. סעיף השריון נועד להבטיח ששינוי החוק יהיה רק ברוב מוחלט או מיוחס. סעיף ההגבלה נועד לחזק את מעמדו של חוק היסוד ולהגן על ערכי ועקרונות המדינה. השינויים יהיו בהתאם לערכי מדינת ישראל, לתכלית ראויה ובאופן מידתי.
תוכן – חוקי היסוד מבטאים את ערכיה של מדינת ישראל: יהודית ודמוקרטית, קביעת מבנה השלטון, הגדרת סמכויות השלטון, זכויות האדם והאזרח.
צורה – חוק יסוד נראה אחרת, הוא מנוסח במילים כלליות, ללא ציון שנת החקיקה, בניגוד לחוק רגיל.
חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו
חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו עוסק בנושאים עקרוניים, כגון השמירה וההגנה על החיים, הגוף והכבוד, החירות האישית, חופש התנועה מהארץ לחוץ לארץ, השמירה על הקניין ופרטיות וצנעת הפרט. החוק עוסק בכבוד האדם ומגדיר זאת כזכות טבעית, שהייתה קיימת מאז ומעולם, לפחות במסורת היהודית, ועם זאת עם סיום תהליך החקיקה בכנסת, קיבל נושא כבוד האדם וחירותו חיזוק במעמדו הנורמטיבי. מ 1992 נושא כבוד האדם הפך לחוק יסוד ומאז כל חוק הסותר את חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, עלול לאבד את חוקיותו על ידי בית המשפט. המשמעות לכך היא שעם חקיקתו של החוק גם בית המחוקקים – הכנסת, כבול לחוק זה.
כדי לפגוע בנושאים בהם עוסק החוק יש להתגבר על סעיף 8, המהווה פיסקת הגבלה וכולל תנאים לפגיעה בכבוד האדם וחירותו: בסעיף 8, של חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו מצוינים התנאים המאפשרים פגיעה בכבוד האדם וחירותו, והם: הערכים של מדינת ישראל, התכלית הראויה, עקרון המידתיות – לא למעלה מהראוי .
חוק-יסוד: חופש העיסוק
1. זכויות היסוד של האדם בישראל מושתתות על ההכרה בערך האדם, בקדושת חייו ובהיותו בן-חורין, והן יכובדו ברוח העקרונות שבהכרזה על הקמת מדינת ישראל
2. חוק-יסוד זה מטרתו להגן על חופש העיסוק כדי לעגן בחוק-יסוד את ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית.
4. כל אדם זכאי להגנה על חייו, על גופו ועל כבודו.
8. אין פוגעים בזכויות שלפי חוק-יסוד זה אלא בחוק ההולם את ערכיה של מדינת ישראל, שנועד לתכלית ראויה, ובמידה שאינה עולה על הנדרש או לפי חוק כאמור מכוח הסמכה מפורשת בו.