תהליך חקיקת חוקה לישראל נתקל בקשיים מראשיתו, ולמעשה לא הסתיים עד היום. העם בישראל, דרך נציגיו בכנסת, לא הצליח להגיע להסכמה בנוגע לחוקה, לכן למדינת ישראל אין כיום חוקה. למרות שאין חוקה בישראל, הדיון על החוקה הוא עצמו יסוד חוקתי של המדינה, שכן בויכוח על החוקה עולים נושאים חוקתיים המתייחסים למעמד האדם והאזרח בישראל, למערכת היחסים בין המדינה לאזרחיה ולערכים של המדינה. גם הפתרון הזמני בנוגע לחוקה בישראל הוא יסוד חוקתי.
מהי חוקה ?
ישנם סוגי חוקות שונים,
חוקה מטריאלית, שהיא אוסף של כללים, מנהגים, מסורות, נורמות וחוקים שתוכנם בהיבט המהותי מתייחס ליסודות חוקתיים, מתייחס למערכת היחסים בין שלטון לבין העם, המתייחס ומגדיר את השלטון. חוקה מטריאלית , בדומה לחוקה בבריטניה, מתגבשת על פני תקופות ארוכות ולוקחת בחשבון את מרכיביה המגוונים של החברה.
חוקה פורמלית, היא מסמך הקובע את אופיו של השלטון, הכללים לפעולת רשויות השלטון, את המבנה ואת מוסדות השלטון, את סדרי השלטון ואת מערכת הקשרים בין השלטון על מוסדותיו לבין העם.
למה אין חוקה בישראל ?
- סיבה אחת תלויה בחוסר מוטיבציה של השלטון עצמו. באופן טבעי שלטון, כל שלטון, מעדיף לפעול במסגרת כללים ונורמות שהוא בחר לעצמו. מערכת חוקים וכללים כמו חוקה, מטבע הדברים מצמצמת את חופש הפעולה של השלטון.
- סיבה שניה, תלויה בהתנגדותם של חוגים דתיים הרואים בספר התנ"ך את ספר החוקים. ובעיניהם, כל אוסף חוקים שנוצרו על ידי אדם אינם יכולים להיות עליונים על חוקי התנ"ך.
עמדות הציבור בישראל בנוגע לחוקה
הציבור הרחב בישראל רואה את ערכי המדינה, כערכים המשלבים בין ערכי הלאום היהודי לבין הערכים הדמוקרטים, ולכן תומך בחקיקת חוקה המבוססת על שילוב ערכים אלו. חוקה, על פי תפיסה זו, נועדה לשמור על הפרדת הרשויות, על הגבלת השלטון, על הבטחת זכויות האדם ושמירה על ערכיה של המדינה, ועל הסדרת מערכת יחסים בין השלטון לבין האזרחים.
התנגדות הדתיים, החוגים הדתיים אינם תומכים בגישה אחת בעד או נגד כינונה של חוקה, גם בקרבם יש חילוקי דעות, כפי שניתן לראות.
החוגים היהודים הציונים, אלה התומכים בקיומה של מדינת ישראל, מוכנים לחוקק חוקה לישראל, אבל שערכיה יתבססו במשותף על המקורות היהודיים ועל הערכים הנהוגים בדמוקרטיות המערביות. לעומתם החוגים היהודים החרדים רואים רק בתורת ישראל ובתנ"ך את מערכת החוקים של עם ישראל.
שאלת החוקה בישראל, כאמור, לא נפתרה ומידי תקופה היא עולה לדיון ציבורי, במיוחד בתקופות של חוסר שביעות רצון, של חוסר יציבות שלטונית או של חוסר יכולת למשול. רבים תולים בחוסר חוקה לישראל את חוסר היכולת להתמודד עם נושאים שונים ובעיות בחברה הישראלית. אם תחוקק חוקה בישראל, לתפיסתם, רבות מבעיות החברה והמדינה הישראלית יפתרו.
חוסר היכולת להתקדם ולחוקק חוקה בישראל הוביל לפשרה בין התומכים לבין המתנגדים.
פשרת הררי, קראה להתחיל לחוקק חוקה בחלקים, כל פרק יהיה חוק יסוד, וכאשר יסיימו את חקיקת כל הפרקים הם יאוחדו לכדי חוקה אחת.