היחס של האוכלוסייה המקומית בארצות הכיבוש לשואת היהודים היה שונה בהתאם לתנאים המקומיים, בהתאם ליחס כלפי היהודים, בהתאם למידת האנטישמיות ובהתאם למערכת היחסים עם היהודים לפני המלחמה. כדי להבין ולבחון את היחס הזה, יש להתייחס למידת שיתוף הפעולה של המדינה והאוכלוסייה עם גרמניה הנאצית. היחס כלפי היהודים לפני המלחמה השפיע על מידת שיתוף הפעולה של האוכלוסייה והמדינה עם הנאצים ומנגד השפיע גם על הצלת יהודים.
יחס האוכלוסייה היה תלוי בגורמים שונים, כמו:
מיקום גיאוגרפי, במדינות שנתפסו על ידי הנאצים כחלק מ"הסדר החדש", מערב אירופה נרדפו היהודים במטרה להעביר אותם למזרח. במדינות אלו המיקום הגאוגרפי השפיע מכיוון שאם הייתה אפשרות לברוח ולעבור בין מדינות, למשל בריחה מצרפת לעבר שוויץ או ספרד, או מדינות שהי קושי לברוח בין המדינות כמו, פולין, ברית המועצות ומדינות מזרח אירופה שבחלקן נכבשו ובחלקן שיתפו פעולה עם הנאצים.
אנטישמיות, ככל שהמדינה והאוכלוסייה היתה בעלת מסורת אנטישמית או שהייתה חשובה למדיניות הנאצית האנטי יהודית, כפי שהשתקפה באידיאולוגיה הנאצית, כך היו גילוי סיוע נדירים יותר ליהודים. בפולין ובגרמניה שבהן הייתה מסורת אנטישמית חזקה מרבית היהודים חוסלו והושמדו. מעט מאוד גופים או יחידים סייעו ליהודים, לעומת מדינות כמו דנמרק, הולנד ושוודיה שלא הייתה מסורת אנטישמית חזקה.
חשש מהגרמנים, הפחד מהגרמנים היה גורם חשוב מאוד, מכיוון שהגרמנים הענישו ללא רחם מי שנתפס כמסייע היהודים. אנשים שסייעו ונתפסו הוצאו להורג הם ומשפחותיהם. הגרמנים השתמשו באירועים אלו כדי להרתיע את האוכלוסייה מלסייע ליהודים.
אינטרסים אישיים, לעיתים קרובות מאוד שכניהם של יהודים הסגירו את היהודים כדי לקדם אינטרסים אישיים שלהם, להשתלט על רכוש היהודים, לבטא את נקמנותם האישית, לקדם את מעמדם בקרב הנאצים, להציל את משפחותיהם או שיתוף פעולה מסיבות אחרות.
יחס מדינות