יחס ארגונים ליהודים

יחסם של ארגונים בינלאומיים גם הוא היה תלוי במידת שיתוף הפעולה עם הנאצים, במידת החשש מפעולות הנאצים נגדם וגם מתוך מסורת היחסים עם היהודים לפני המלחמה.

יחסו של ויחסה של הכנסיה משתקף בפעולותיהם:

יחס הצלב האדום, במהלך המלחמה, הארגון ראה את עצמו כארגון המגיש עזרה לבני אדם ללא התערבות לצד שום צד בסכסוכים בעולם.
נציגי הצלב האדום ביקרו פעמיים בלבד במחנות ריכוז. בפעם הראשונה, ב 1940 בבוכנוולד ופעם שנייה ב 1944 במחנה טריזינשטאט. בדיווחיהם לא הייתה זעקה על יחס הגרמנים כלפי היהודים. לאחר המלחמה ארגון הצלב האדום הצדיק את חוסר מעורבותו בטענה, שהיה חסרי מידע וחסראונים לפעול, למעשה ניתן לומר שהארגון לא עשה דבר. למרות שארגונים פנו אליו והעידו על המתרחש במחנות ההשמדה. לפעמים הארגון סירב להתייחס לבעיות מיוחדות של . עם זאת יש להתייחס גם לניסיון של אנשי הצלב האדום לסייע לקראת סוף המלחמה במחנה .

 יחס הכנסיה והותיקן, האפיפיור פיוס ה – 12 שתק ולא הגיב לרצח העם היהודי ולפשעים שבוצעו בעם היהודי. האפיפיור, האב הרוחני של הנוצרים הקתולים בעולם, לא גינה ולו פעם אחת את מעשי הנאצים  והשמדת היהודים. אדישות לגורל היהודים בלטה, במיוחד, לאור העובדה שהיה בין הראשונים שידע על רצח היהודים במחנות השמדה ולא הביע שום מחאה. גם כאשר הובלו 1000 יהודי רומא בידיעתו להשמדה, המשיך לשמור על שתיקתו. לאחר המלחמה טען פיוס ה – 12 כי שתיקתו נועדה למנוע נזקים קשים יותר מצד הנאצים.
( כיום מתנהל ויכוח נוקב בין ארגונים יהודים לבין הכנסיה , על הניסיון להעניק לו תואר קדוש. ארגוני יהודים בעולם מבקשים למנוע זאת בעקבות שתיקתו בזמן השואה.)

Be the first to comment

Leave a Reply

כתובת האימייל שלך לא תפורסם