השלבים העיקריים במאבק יוון לעצמאות
1. הקמת ארגון לאומי ויציאה למאבק לאומי 1821- 1824
- ב-1814 נוסד באודסה ארגון חשאי שנקרא "פילקה היטיריאה" – "אגודת החברים". הוא נוסד על ידי סוחרים יווניים, ומספר חבריו הגיע ל-200 אלף איש. בראשה עמד אלכסנדר איפסילנטי, קצין יווני ששירת בצבא הרוסי.
- לקראת שנות ה-20 האיצה "אגודת החברים" את פעילותה המחתרתית. הקיצונים באגודה ביקשו לנצל את העובדה, שתורכיה עסוקה במרידות באסיה הקטנה, ובדיכוי המרד באלבניה. הם האמינו כי הממשלה הרוסית תתמוך במאבק היוונים לעצמאות, בגלל הדימיון בנצרות ברוסיה, בבלקן וביוון.
- המרד החל באביב 1821 כאשר איספילנטי פלש לדרום יוון (פלפונזוס) ובנסיכויות הדנובה. הפלישה התבררה ככישלון מוחלט, התורכים הגיבו בנחרצות והסיוע הרוסי לא הגיע כמצופה. איספילנטי הצליח להימלט. כשלושה שבועות אחר כך החל המרד היווני בפלפונזוס.
- התנאים הגיאוגרפיים באיזור הפלופונז היקשו והכשילו את התורכים לדכא את המרד, למרות גודלו של הצבא ( 30 אלף חיילים ).
2. מלחמת אחים ביוון מובילה לכישלון ההתקוממות
<p