חינוך ותרבות בארץ ישראל

אנשי העליות הראשונות ראו את עצמם חלוצים, לא רק בעליה וחזרה למולדת, אלא גם ביצירת חדשה המתבססת על מורשת העם היהודי. תחיית השפה העברית הייתה האמצעי עיקרי לתחייה הלאומית, ועל כן נעשו פעולות שונות לביסוס השפה העברית כשפת העם היהודי.

, האיש המזוהה יותר מכל עם החייאתה של השפה העברית כשפת הלאום. הוא עלה לארץ באוקטובר 1881 . הוא יסד מספר עיתונים עבריים שנסגרו מחוסר מימון, נלחם בחוסר הבנה של הישוב הישן הירושלמי ובעוינות החרדים. למרות הקשיים הוא יסד ב-1890 את “” – הגרעין של “האקדמיה ללשון ”.

1904 החל להוציא לאור את “מילון הלשון העברית הישנה והחדשה” – המפעל הגדול של חייו. הוא טיפח סגנון עברי פשוט ובהיר, רצה שהשפה הלאומית תהיה פשוטה, כדי שהעם יוכל להשתמש בה בחיי היום יום. הוא המציא אין ספור מונחים עבריים חדשים, השפה העברית כבשה לעצמה מלכתחילה מקום חשוב בבתי הספר הציוניים.

תחיית השפה התבססה על:
הקמת בתי ספר בהם שפת ההוראה היא עברית ובית הספר הראשון העברי הראשון הוקם בראשל”צ. באותה תקופה הוקמה גם הסתדרות המורים אשר פעלה לביסוס השפה העברית כשפת ההוראה בבית הספר השונים.

עיתונות עברית, עיתונים בעברית עזרו להפצת השפה לדוגמא עיתון “” כמו כן גם ספרים נכתבו והופצו באותה תקופה בשפה העברית.
תיאטרון, העלו הופעות בשפה העברית ובכך תרמו לביסוסה.
בסוף 1913 פרץ סביב הטכניון בחיפה סכסוך שנודע בכינוי ”. הטכניון וביה”ס הראלי שהיה אמור לקום לצידו, נוסדו ביוזמתה של “חברת עזרה” הגרמנית ובמימונה. הועד המנהל החליט, שהעברית לא תהיה שפת ההוראה בטכניון, אלא שפות זרות ובעיקר גרמנית, חברי הועד הציוני, תלמידים ומורים התנגדו לכך. זו הייתה אחת הפעמים הראשונות ולא האחרונה שהיישוב העברי סער סביב פרשנות החיים הלאומיים בארץ ישראל. גל של הפגנות נגד “חברת עזרה”, שטף את הארץ, בסופו של דבר נכנעה “חברת עזרה” והושגה פשרה – בטכניון ובראלי ילמדו גם בעברית וגם בגרמנית.

הפעולות הבולטות בתחום החינוך והתרבות הן:

  • הקמת בית הספר העברי הראשון “חביב” הוקם בראשון לציון.
  • פעילותו של אליעזר בן יהודה כמחייה השפה העברית.
  • הוצאת המיליון העברי הראשון, הקמת  “הוועד הלשוני העברי”.
  • הקמת הסתדרות המורים.
  • “מלחמת השפות”, שהתפתחה סביב שאלת שפת ההוראה בטכניון שבחיפה”.

Be the first to comment

Leave a Reply

כתובת האימייל שלך לא תפורסם