זכויות המיעוט בישראל

זכויות האדם והאזרח וזכויות המיעוטים בישראל

מדינת ישראל התחייבה במגילת העצמאות לשמור על זכויות האדם, בהמשך לכך אימצה ואישררה (התאימה את חוקיה) אמנות בינלאומיות המבקשות לעגן את השמירה על זכויות האדם בחוקיה. בין האמנות ניתן לראות את האמנות הבאות: לשמירה על זכויות אזרחיות, לסילוק אפליות גזעיות, למניעת אפליית נשים, למניעת עינויים ואת האמנה לזכויות הילד.
ישראל נמצאת במתח מתמיד בין שמירה על זכויות האזרח לבין שמירה על הגנתה ובטחונה.  ישראל נתונה במצב מלחמה עם חלק מהמדינות השכנות מאז הקמתה. נוסף  למתח בהגדרה כמדינה יהודית וכמדינה דמוקרטית.

השמירה וההגנה על זכויות האזרח בישראל באות לידי ביטוי בתחום החקיקה ובתחום הפסיקה, בתחום הפעילות של גופים התנדבותיים.

תחום הפסיקה, מאז חקיקת חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו וחוק יסוד: חופש העיסוק, שבהם עוגנו זכויות האזרח בשתי דרכים עיקריות, הראשונה, הגבלת הרשויות (המדינה) בהתערבות בזכויות הפרט. השנייה, חיוב הרשויות (המדינה) להתערב כדי לספק הגנה על זכויות הפרט או לקבוצות. השלטון מעצם היותו כזה, עלול לפגוע בזכויות הפרט בגלל שיקולים ואינטרסים שונים.

בישראל הפגיעה בזכויות הפרט עלולה לנבוע מאינטרסים שונים, למשל צורכי ביטחון, התנגשות בין ערכים דמוקרטיים לבין ערכים יהודיים, פגיעה בשוויון כפי שניתן לראות בפעילות בקרקעות הלאום והמדינה.
עם העברת אדמות הקרן הקיימת לישראל (קק”ל) למנהל מקרקעי ישראל ( למדינה ) התעוררה מחלוקת בין המטרות של הקק”ל האוסרת מכירת אדמות ללא יהודים לבין המטרות של מדינת ישראל להבטיח שוויון, שלא להפלות על רקע מוצא, צבע, דת וכו’ .
“בתקנות ההגנה לשעת חירום” (תקש”ח ) מתקיימת פגיעה בזכויות הפרט, כאשר ענייני בטחון המדינה מקבלים עדיפות.

השמירה וההגנה על זכויות האזרח באות לידי ביטוי בתחום החקיקה, בתחום הפסיקה, בתחום הפעילות של גופים התנדבותיים.


תחום החקיקה, בחקיקת חוקי היסוד: חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו וחוק יסוד: חופש העיסוק, עוגנו זכויות האזרח בשתי דרכים עיקריות: הגבלת המדינה בהתערבות בזכויות הפרט וחיוב המדינה להתערב כדי לספק הגנה ולהבטיח את זכויות הפרט והקבוצה.

דוגמאות לחוקים המגינים על זכויות האדם:

חוק שוויון זכויות האישה, (תשי”א – 1951), שמירה על שוויון בין גברים לבין נשים בכל תחום למעט בתחום נישואין וגירושים (דין רבני, עדיפות לדת ולגבר)

חוק לשון הרע, (תשכ”ה – 1965), איסור על פרסום דברים מעליבים ופוגעים בכבוד האדם בפומבי.

חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, כבוד האדם וחירותו הוא חלק מזכויות האדם ואסור לפגוע בו, אלא בתנאים מיוחדים ( סעיף 8): ערכי מדינת ישראל, תכלית ראויה ובמידתיות.

תחום הפסיקה, בג”צ נדרש לעיתים להתערב כדי להגן על זכויות האדם, והוא עשה זאת תוך כדי התייחסות ופרשנות לחקיקה הראשית הקיימת וגם דרך הפרשנות והחקיקה המשנית, כפי שבא לידי ביטוי בתקדימים משפטיים. פעולות אלו של הבג”צ יצרו כללים ונורמות שיפוטיים, שהנחו וחייבו את המדינה למצוא איזון בין צורכי המדינה לצורכי הפרט וזכויות האדם.

דוגמאות לפסיקות:

בג”צ “קול העם” (73/53) עיתון ערבי ” אל ארד” פרסם ידיעה שהתייחסה להסכמת המדינה לשלוח חיילים ישראלים, שלא לצורך הגנה על המדינה, לסייע לארצות הברית במלחמת קוריאה. שר הפנים הוציא צו סגירה לעיתון. בג”צ קיבל את העתירה וקבע שזכות הביטוי היא זכות חשובה מאד שפגיעה בזכות זו יכולה להיות רק אם נשקפת סכנה ממשית ומיידית לשלום הציבור.

כדי לשמור על זכויות האדם קמו ארגוני מתנדבים שונים והם פועלים בשני מישורים.
המישור הראשון: הגנה פעילה, ייצוג משפטי, קידום חקיקה ועוד.
המישור השני: הגברת המודעות והחינוך לשמירה על זכויות האדם החירות והשוויון.

 בין ארגונים אלו ניתן למצוא את : האגודה לזכויות האזרח, קו לעובד – טיפול בזכויותיהם של עובדים זרים, המועצה הלאומית לשלום הילד – הפועלת לצמצום פגיעה בקטינים וקידום זכויות הילד…

המיעוטים בישראל – זכויות האדם, האזרח והקבוצה

ישראל התחייבה להעניק שוויון זכויות מלא לכל אזרחיה. במציאות של ישראל הכן נשמר השוויון של אזרחי ישראל, אבל באופן חלקי. למיעוטים בישראל יש זכויות הפוליטיות: הזכות לבחור ולהיבחר , להתאגד, להביע את דעתם וכו.
לעומת זאת השוויון החברתי והכלכלי למיעוטים הוא טעון שיפור, שכן ישנה אפליה בקבלת תקציבים בתחומים שונים, כמו: חינוך, תעסוקה, בריאות ועוד. זכויות האדם והאזרח בדרך כלל נשמרות.

זכויות הקבוצה, מדינת ישראל הבטיחה במגילת העצמאות להגן על זכויות המיעוט ולשמור על זהותו וייחודו של המיעוט. ישראל חוקקה חוקים, שנועדו לממש הבטחה זו, כפי שניתן לראות
בתחום הדתי: בחוק לשמירת המקומות הקדושים, בחוק לשמירה על ימי מנוחה, בחוק בתי הדין השרעיים או בחוק בתי הדין דתיים דרוזים.
בתחום השפה: השפה הערבית היא שפה רשמית שנייה בישראל, והיא מופיעה בכל הפרסומים הרשמיים של מדינת ישראל.
בתחום החינוך: חוק חינוך חובה , נועד לאפשר ולתמוך בקיומם של בתי ספר מיוחדים ובלימוד המורשת וההיסטוריה של המיעוט.


מימוש זכויות האדם והאזרח בישראל מחייב מודעות ומוכנות להיאבק למען המטרה – זכויות האדם – שוויון, חירות, זכויות חברתיות ועוד. לכל אדם ובמיוחד לאדם המשתייך למיעוט יש קושי לממש זכויות. ניתן לראות ולהבין את הקשיים הנובעים מכך מעיון ברשימת חוקים שנחקקו כתוצאה מדרישה ציבורית או בעתירות של אזרחים לבית המשפט כאשר הרגישו  מופלים לרעה או שזכויות מסוימות אינן מתממשות.

חוק החברות הממשלתיות תוקן והוא מחייב ייצוג הולם של נשים ומיעוטים אחרים בניהול חברות ממשלתיות.
חוק לקבורה חלופית
, נועד לאפשר קבורה אזרחית, למרות התנגדות חוגים דתיים בישראל.
חוק הקלות לחירש
, קובע שחלק מהשידור הציבורי יותאם לצרכי אנשים חרשים אם בהוספת כתוביות או בתרגום לשפת הסימנים.

Be the first to comment

Leave a Reply

כתובת האימייל שלך לא תפורסם