זכויות טבעיות, אלו זכויות של כל אדם מעצם היותו כזה, ללא הבדלים: חיים, חירות, שוויון, קניין, כבוד, הליך הוגן
שוויון הוא ערך יסוד בדמוקרטיה, משמעותו של עקרון זה שלכל בני האדם יש זכות שווה לממש את זכותם לחירות ומנגד חובתה של המדינה לדאוג לכל אחד מאזרחיה לתנאי קיום בסיסיים, שיאפשרו לו לממש את זכותו לחירות, זאת אומרת, לאפשר לכל אזרח את הפוטנציאל הטמון בו להגשים את שאיפתו. (הבחנה, אפליה פסולה, העדפה מתקנת)
הזכות לשוויון, כל בני האדם נולדו בני חורין ושווים בערכם ובזכויותיהם. בזכות לשוויון מסתתרת המשמעות, שבמדינה ובחברה יש התייחסות שווה לכל אדם באשר הוא אדם, ללא הבדל דת, גזע, מין, לאום, שפה, השקפת עולם והשקפה פוליטית. זכות זו באה לידי ביטוי במדינה הדמוקרטית בהצהרת הכוונות, ובחקיקה, בשוויון בפני החוק.
לעקרון השוויוןיש שני מובנים.
מובן ראשון מתייחס לתוכן החוק, נועד להבטיח שלא תהיה אפליה בין בני אדם בזכויות ובחובות.
מובן שני מתייחס לשוויון באכיפת החוק, נועד להבטיח את יישום החוק לגבי כל בני האדם בצורה שווה: החובות, האיסורים והעונשים הקבועים בחוק, יחולו על כולם במידה שווה.
למרות זאת, אין זאת אומרת שהטיפול צריך להיות שווה בכל מקרה ומקרה. יש מקרים שהם יש הצדקה להעניק יחס שונה לאנשים שונים. יחס זה נובע מההבחנה בין בני אדם.
הבחנה, אנשים אינם זהים, לכל אחד יש מאפיינים מיוחדים להם. בגלל ההבדלים האלו צריכים להיות הבדלים גם בהתייחסות החוק לבני האדם. התייחסות החוק צריכה להיות שונה בנוגע לאנשים שונים. כמו למשל, שני פושעים שלהם יכולות שונות בנשיאה באחריות או בהבנת הפשע, יקבלו יחס שונה ולכן גם עונש שונה. או בהתייחסות לתלמידים בעלי לקויות פיזיות, פסיכולוגיות או רגשיות הזקוקים לתנאים שונים כדי לממש את שאיפותיהם וכישוריהם.
אפליה פסולה, היחס לאנשים בעלי תכונות דומות וצרכים דומים צריך להיות שווה. התייחסות לא שווה במקרים אלו היא אפליה פסולה, גם אם האנשים שונים וההבדלים בינהם אינם רלבנטיים למקרה. דוגמאות: בקבלה לעבודה, בהעדפה מינית או אי קבלה משום שלא שירת בצבא… הזכות לשוויון היא זכות טבעית. כל התייחסות שונה לבני אדם או לקבוצות חייבת להיות רק כאשר השונות מצדיקה טיפול שונה.
העדפה מתקנת, זו מדיניות שמדינה נוקטת לפרק זמן מסוים כדי לשפר את מצבה של קבוצה מקופחת. המטרה היא צמצום פערים בין קבוצות מקופחות לבין שאר האוכלוסייה. קבוצות שהופלו לרעה בעבר ובעקבות מצבם הכלכלי, החינוכי, החברתי או הפוליטי הם נחותים משאר האוכלוסייה. מטרה נוספת לשימוש בהעדפה מתקנת והיא קשורה בביטול דעות קדומות כלפי קבוצה נחותה. מדיניות זו של העדפה מתקנת נועדה לקדם ולשפר את מעמדן של קבוצות מקופחות, כאשר הקיפוח הוא תוצאה של תנאים, עיוותים חברתיים או אחרים.
במשך פרק זמן מסוים קבוצות אלו, שקופחו, יזכו להעדפה בתחומים שונים עד לצמצום הפערים, כדי ליצור שוויון בין הקבוצות המקופחות לבין שאר האוכלוסייה.
הפירוש של העדפה מתקנת הוא מתן יחס לא שווה לאנשים שונים לכאורה, כדי לתקן עיוותים היסטוריים, חברתיים, כלכליים ולבטל את השוני בינהם לבין שאר האוכלוסייה, לאפשר להם התמודדות שווה עם קבוצות אחרות.