זכויות אדם | חירות

חירות

החירות,  היא ערך יסוד בדמוקרטיה. לכל אדם יש זכות לבקש את טובתו בהתאם לדרכו, כל עוד אינו מונע מאחרים את טובתם, ואינו מפריע להם להשיג את טובתם, זאת אומרת צריך לתת לכל אדם את הרשות לנהל את חייו באופן הנראה לו. אין להכריח אותו לנהל את חייו באופן הנראה לשאר בני אדם.
נוסף לזאת, זכותו של כל אדם לממש את הפוטנציאל הטמון בו ולהגשים את שאיפתו לחיות באושר.

הזכות לחירות, זו אחת הזכויות הבסיסיות בכל משטר דמוקרטי. טבעו של האדם הוא לממש את  חירותו, זו זכות טבעית “כל בני האדם נולדו בני חורין“. הזכות לחירות מאפשרת לכל אדם לממש את כל שאיפותיו ומטרותיו, בתנאי שמימוש חירותו אינו פוגע באחרים או בחברה.

הזכות לחירות מתייחסת לשאיפה של אדם תבוני לשלוט בחייו ולשאת באחריות על מעשיו.
במקרים מסוימים יש לצמצם את הזכות לחירות (כמו כל הכויות גם זכות זו אינה מוחלטת), כאשר יש סכנה לפגיעה בעצמו, לפגיעה באחר או לפגיעה בחברה.
מתוך זכות זו נגזרים חירויות וחופשים שונים: מחשבה ודעה, , הביטוי – לבטא את עצמו, מידע – לדרוש ולקבל מידע מהרשויות, התאגדות – להצטרף לקבוצה או להקים מפלגה. ניתן להגביל את הזכות לחירות, כדי למנוע פגיעה בשלום הציבור, בסדר החברתי או גזענות, הדת, מדת, התנועה – לנוע ממקום למקום ללא הגבלה, למעט בצו של בית משפט.
הזכות לחירות מוגבלת במהותה, וממנה נגזרות חירויות שונות, למשל:

התנועה בתוך תחומי המדינה ויציאה מהמדינה לחו”ל.
חופש ההפגנה, משמעותו האסיפה התהלוכה וההפגנה. ההפגנה מאפשרת ביטוי לדעות שונות, ניסיון לשכנע את השלטון או את החברה לשנות את מדיניותה או דעתם. זכות זו תורמת לסולידריות בין אלה התומכים ברעיון מסוים לבין עצמם, כדי ליצור קבוצה או מפלגה. 
חופש ההתאגדות,
זכות לכל אדם להתאגד למען מטרה משותפת.

חופש העיסוק,  החופש לבחור מקצוע, בתנאי שלא יפגע בביטחונם או בזכותם של אחרים.
חשיבותו של חופש העיסוק היא רבה, והיא נובעת מהשלכות הרבות על תחומי חיים רבים של האדם.
חופש העיסוק מאפשר לאדם את המשך קיומו הפיזי ומקנה לו מעמד בחברה.

חופש הביטוי הזכות של הפרט או הקבוצה להביע ולקלוט מחשבות דעות רעיונות ללא הגבלת תוכנם ובמגבלות המהותיות. חופש הביטוי הוא זכות המרכזית בכל משטר דמוקרטי וממנו שואבים האזרחים את זכויותיהם האזרחיות. חופש הביטוי בא לידי ביטוי בעיתונות, תקשורת.
חופש המצפון, חופש האמונה והדת, יש שתי משמעויות האחת חופש לדת חירותו של אדם לבחור לו בדת מסוימת והשנייה חופש מדת זכותו של אדם להחליט כי אינו מאמין באלוהים וכי אין לחייבו להשתייך לשום עדה דתית.
***

Be the first to comment

Leave a Reply

כתובת האימייל שלך לא תפורסם