ועידת ואנזה 20-1-1942
ועידת ואנזה התכנסה ב 20/1/1942, לאחר שנדחתה, בוילה ברחוב ואנזה בפרבר של ברלין. הועידה כונסה על ידי היידריך, ראש משטרת הביטחון הגרמנית. בלועידה הוזמנו פקידים בכירים, שייצגו את משרדי הממשלה השונים. הועידה נועדה להגיע להסכמה בין הגורמים השונים הנוגעים ל"פתרון הסופי".
ב 20/1/1942 כונסה ועידת של ראשי ה SS יחד עם נציגי משרדי הממשלה הגרמנית לדון במספר נושאים כדי לזרז ולייעל את התוכנית להשמדת יהודי אירופה. נושא הישיבה, נרשם בהזמנה: "הסדר פתרונה של בעיית היהודים", בנוסף המשתתפים מוזמנים לארוחה שתערך במקום.
החלטה עקרונית לביצוע ה"פתרון הסופי" התקבלה לפני כן, כך שהועידה לא נועדה לאשר או לקבל החלטה, אלה למצוא דרכים לייעל, לזרז, לתאם ולארגן את השמדת יהודי אירופה בקרב כל הנוגעים בבעיה, משרדי ממשלה, מדינות זרות וגופים נוספים.
בועידה זו עלו הנושאים הבאים:
- סקירת האירועים ובהם מדיניות ההגירה של יהודי גרמניה, שהופסקה ב 1941, ובמקומה החל שלב של פינוי היהודים וטיפול בהם במזרח.
- מיפוי היהודים, מספר ומקום היהודים ברחבי העולם. ה"פתרון הסופי" היה אמור לטפל ב 11 מיליון יהודים, כדי לאתר אותם צריך לסרוק את כל אירופה.
- היידריך התייחס לנושא ה"יהודים החלקיים" – יהודים נשואים לארים ולצאצאיהם, הוחלט לדחות את הפתרון למועד מאוחר יותר.
- לאחר מכן הועלה הפתרון, להעביר את היהודים למזרח, לגיוס לעבודות קשות, כמו סלילת כבישים, להפריד בין המינים. המטרה שרבים מהיהודים ימותו בעקבות התנאים הקשים. אלו שלא ימותו, הם צריכים לקבל טיפול מיוחד, שכן הם הגרעין הקשה, ואם ישוחררו הם יהיו הבסיס ליצירת יהודי חדש.
- בנוגע ליהודים זקנים ויהודים נכי מלחמת העולם הראשונה, הם יועבר לגטו מיוחד – גטו זקנים בטרזינשטאט, כדי למנוע מחאה בדעת הקהל.
- במדינות השונות, המדיניות תשתנה בהתאם למציאות, והתפתחות המלחמה, יוקמו גופים מקומיים לטיפול בהגירת היהודים.
הועידה הסתיימה בבקשתו של היידריך, להבטיח תמיכה בביצוע ה"פתרון הסופי".
משמעות ועידת ואנזה,
היא מהווה שלב נוסף בחיסול היהודים.
"הפתרון הסופי" , משמעותו היא השמדה טוטלית של כל העם היהודי, בכל מקום ברחבי העולם.
השמדה שיטתית, ברשימת הקהילות היהודיות ישנה התייחסות לקהילות קטנטנות, כמו יהדות אלבניה המונה רק 200 יהודים. מסמך זה מבהיר את הכוונה והשיטתיות של ההנהגה הגרמנית בנוגע לגורל העם היהודי.
ארגון והקמת גוף מרכזי אחד לביצוע העם היהודי.
כל הגופים הגרמנים פעלו בידיעה, ביחד ובשיתוף להשמדה וחיסול היהודים.
התוצאה, נציגי הממשלה קיבלו את מרותו של היידריך והסכימו לשתף פעולה. תוך זמן קצר החלה התוכנית לפעול, למרות, המאמץ המלחמתי והצורך לרכז משאבים, רכבות המשיכו להעביר את יהודי אירופה להשמדה המונית ושיטתית.
סיכום – צריך לזכור שבעת כינוס ועדת ואנזה, נעשו ניסיונות לפתח מספר טכנולוגיות להשמדה המונית של יהודים: בורות הירי בברית המועצות, משאיות הגז, ניסיונות להשתמש בגז הפליטה של טנקים, מחנה השמדה חלמנו, בניית תאי גזים ומשרפות באושוויץ, בניית תא גזים בבירקנאו. לא היה ברור איזו מהשיטות תהיה יעילה.