הקמת צ.ה.ל

עם הכרזת הקמת המדינה נוצר הצורך להקים גופים ומוסדות, שיפעלו במסגרת ממלכתית. עד אז התנהל הישוב העברי במסגרות וולונטריות. מטרת הישוב הייתה לפעול ולהכשיר את עצמו לקראת הקמת מדינה עצמאית. פעולות אלו נעשו על ידי המוסדות השונים: הפוליטיים, הכלכליים והחברתיים של התנועה הציונית.

לאחר הקמת המדינה היה צורך להבטיח את קיומה של המדינה, לקבוע את גבולותיה ולהשיג הכרה ותמיכה בינלאומית רחבה ככל האפשר.

עד להקמת המדינה פעלה התנועה הציונית בשני מישורים האחד, על ידי ההסתדרות הציונית, והשני על ידי הישוב היהודי בארץ. פעולות אלו הובילו להפיכת הישוב העברי ל”מדינה שבדרך” . במסגרת המנדט הבריטי פעלו ארגונים שונים ליטול תפקידים רבים של שלטון עצמי מתוך הכרה שהשלטון הבריטי מתכוון להשקיע רק מינימום שיבטיח שוויון בין יהודים לבין ערבים. המשמעות לכך היא שהישוב צריך לדאוג לפתח בעצמו מוסדות שיעניקו לו את רמת הפיתוח הנדרשת. לכן הכרזת הקמת המדינה בה’ באייר תש”ח הייתה צעד רשמי לאישור המסגרת המדינית שהייתה קיימת לפני כך. עם הקמת המדינה שינו גופים ומוסדות את שמם ואת מטרותיהם ללא בעיות מיוחדות.

בהתאם לתכנית האו”ם (החלטה 181 ), שקבעה שיש צורך להקים מוסדות שיבטיחו את המעבר של הארגונים השונים למסגרת מדינית הוקמה “מנהלת העם” היא הממשלה זמנית (רשות מבצעת ) עד לקיום בחירות ראשונות. בנוסף הוקמה “מועצת העם”, שהיא הגוף הפרלמנטרי (רשות מחוקקת), שתפקידה לאשר את ההחלטה להקמת המדינה וחבריה חתמו על מגילת העצמאות. שני גופים אלו, מנהלת העם ומועצת העם, גיבשו את המוסדות החדשים בשורה של תקנות. התקנות העיקריות היו:

הכרזת מצב חירום ו“פקודת צבא הגנה לישראל” ב 26/5/1948.

גופים אלו קבעו למעשה את הכללים לפעילותה של המדינה בראשיתה עד לבחירות הראשונות שהתקיימו ב 25/1/1949. בתקופה זו קבעו את דרך ותהליך קבלת ההחלטות של המדינה, את מערכת היחסים בין הרשות המבצעת לבין הרשות המחוקקת ואת קשרי הגומלין בין המטרות הפוליטיות לבין המטרות הצבאיות.

הקמת צה”ל נקבעה בפקודת יום מה 31/5/48, שהפכה אותו לצבא החוקי היחיד של מדינת ישראל. למעשה הארגון ה”הגנה” הפך לצה”ל שהיה נתון לסמכות הממשלה.

פקודה להקמת צבא-הגנה לישראל (צ.ה.ל)

כ”ב באייר תש”ח – 31.5.1948
שנה א’ לחירות ישראל

פקודת יום להקמת צבא-הגנה לישראל

עם הקמת מדינת ישראל יצאה ההגנה ממחתרת ונהפכה לצבא סדיר.

עצום ורב החוב שחייבים הישוב והעם היהודי להגנה בכל שלבי קיומה והתפתחותה…

… בלי הניסיון, התכנון, כושר הפעולה והפיקוד, הנאמנות ורוחו הגבורה של ה”הגנה” לא היה הישוב עומד במבחן הדמים האיום שבא עליו בששת החודשים האלה, ולא היינו מגיעים למדינת ישראל.

… ועכשיו נפתח פרק חדש – מוקם צבא סדיר  של מדינת ישראל, צבא החירות והעצמאות של ישראל בארצנו, בהתאם לפקודת הממשלה הזמנית שנתפרסמה ברבים על “צבא-הגנה לישראל”.

… בידיו של צבא זה יופקד מעכשיו בטחון העם והמולדת, ומגילת-החירות של מדינת ישראל תהיה לעיניים לכל הצבאות בישראל:…

… הצבא הסדיר במדינת ישראל יהיה מורכב מחילות יבשה, מחיל-ים, ומחיל-אויר, לרבות שירותים צבאיים מתאימים.

כל אלו ששרתו עד ה 1 ביוני בחטיבות ובענפים שונים והשתתפו בהגנת הישוב ומלחמתו על חירות ישראל, וכן כל אלו אשר יגויסו עכשיו, מחדש, לפי פקודת ממשלת ישראל – יהוו את צבא-הגנה לישראל.

נוסח השבועה
כל אחד מהחיילים והחיילות המשרתים בצבא חייב להישבע השבועה הבאה:

‘הנני נשבע/ת ומתחייב/ת בהן-צדקי לשמור אמונים למדינת ישראל, לחוקתה ולשלטונותיה המוסמכים, לקבל על עצמי ללא תנאי וללא סייג עול משמעתו של “צבא הגנה לישראל”, לציית לכל הפקודות וההוראות הניתנות על ידי המפקדים המוסמכים, ולהקדיש כל כוחותיי ואף להקריב את חיי להגנת המולדת וחירות ישראל”.                                                                         ראש הממשלה ושר הביטחון     ד. בן גוריון

חלק מסעיפי פקודת הצבא:

הצבא יורכב משלושה חילות: ים, יבשה ואוויר.

במצב חירום יונהג גיוס חובה לצה”ל.

כל מגויס ישבע אמונים למדינת ישראל.

צה”ל הוא הכוח הצבאי היחיד של מדינת ישראל.

Be the first to comment

Leave a Reply

כתובת האימייל שלך לא תפורסם


*