הצהרת בלפור

היחסים בין הישוב היהודי לבין בריטניה

באמצע המלחמה, בעקבות היחס הנוקשה של העות’מני והגירוש של רבים מהארץ, בנוסף לתחושה שהבריטים עשויים לנצח במלחמה, החלו יהודי העולם והיישוב היהודי בארץ ישראל  לבדוק כיצד ניתן להצטרף ולסייע  לברטניה במלחמה. ברטניה מצידה בשלב זה של המלחמה, 1916, ניסתה לעודד עמים ולאומים שונים להצטרף אליה תוך כדי הצעות והבטחות לסיוע בהיבט הלאומי לאחר המלחמה. ניתן לראות בהקמת הגדודים העבריים, בפעילות של תנועת המחתרת ניל”י ובהצהרת

הצהרת בלפור ב-2.11.1917 פרסמה ממשלת בריטניה את הצהרת בלפור, שהופנתה כאיגרת אל הלורד ליונל (האיש הפחות מזוהה עם פעילות לאומית ופוליטית), שהיה אז נשיא הכבוד של הפדרציה הציונית באנגליה.

“ממשלת הוד מלכותו רואה בעין יפה  את הקמתו של בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל,  ותפעל במיטב מאמציה להשגתה של מטרה זו, בתנאי שלא יפגעו הזכויות האזרחיות והדתיות של העדות הלא יהודיות, או הזכויותיהם והמעמד המדיני של היהודים בארצות אחרות”

חשיבותה של הצהרת בלפור, היא בהיותה מסמך ראשון, שניתן על ידי מעצמה חשובה ביותר המכירה בשאיפות הלאומיות של העם היהודי. ליהודים יש זכות לפתרון לאומי על טריטוריה בארץ ישראל. ניתן לראות בהצהרת בלפור, קבלת צ’ארטר. נוסף לזאת ההכרה של מדינות אחרות בהצהרת בלפור סייעה לחיזוק מעמד התנועה הציונית כמייצגת את העם היהודי.

הקשיים שנובעים מניסוח ההצהרה, ההצהרה היא מסמך מדיני ובתור שכזה הוא מנוסח באופן מעורפל כדי לאפשר לבריטניה לחזור בה או לשנות את הדגשים השונים.

“בית לאומי” – מהו? לא ברור מהם גבולות הבית הלאומי האם על כל ארץ ישראל או חלק מארץ ישראל.

הביטוי “רואה בעין יפה” – לא ברור מה הכוונה, אין התחייבות ממשית.

בהצהרה נאמר: ” ותפעל במיטב מאמציה להשגתה של מטרה זו “. מה הכוונה במיטב מאמציה ? האם זו התחייבות?

לפני קבלת ההצהרה הבריטית קדמו שיחות וויכוחים כדי לנסח את ההצהרה שאופן שיענה על האינטרסים של הצדדים. נוסף לזאת התנועה הציונית ניהלה משא ומתן מתוך כוונה למצות את הרגע ההיסטורי. ניתן להבין גם את השיקולים והאינטרסים השונים שהובילו לקבלתה של ההצהרה.

בריטניה ביקשה לחזק את שליטתה במזרח התיכון, ולכן ניהלה שיחות עם הקבוצות השונות במזרח התיכון עם הערבים, עם הצרפתים ועם היהודים.

הערבים: ב-1915 הוחלפו מכתבים בין מק- מהון, הנציב הבריטי במצרים, לבין השריף חוסיין ממכה. במכתבים הבטיח לו מק- מהון, שאם הערבים יעזרו לבריטים להביס את התורכים, הם יקבלו עצמאות לאחר המלחמה. הבטחה זו לא נחתמה בחוזה, אבל שמשה לאחר המלחמה בסיס לתביעות שתבעו הערבים מבריטניה.

היהודים: מעמדם המיוחד של היהודים, ומיקומם הגיאוגרפי העניק להם חשיבות רבה. יהודים רבים חיו בארצות הברית ובברית המועצות. לבריטניה היו אינטרסים במדינות האלו. ברית המועצות התכוונה לפרוש מהמלחמה בעקבות המהפכה  ברוסיה. המשמעות לכך הייתה היחלשותה של ברטניה במלחמה. ברטניה ניסתה בדרכים שונות להשפיע על ארצות הברית להצטרף למלחמה. ליהודים נודעה חשיבות רבה להשפיע על השלטון לשמור את האינטרסים של ברטניה. לכן הבריטים חשבו שהענקת התומכת בלאומיות היהודית לאחר המלחמה תסייע להפסיק את המלחמה בניצחון ברור.

צרפתים : בריטניה וצרפת חתמו על הסכם חשאי, סייקס-פיקו. לפי הסכם, לאחר שתתמוטט האימפריה התורכית, תחולק ארץ ישראל לאזור שליטה בריטי ולאזור שליטה צרפתי.

בריטניה חיפשה דרכים להתחמק מהסכם סייקס-פיקו, אשר העניק אפשרות שליטה לצרפתים בצפון ארץ ישראל. היא קיוותה כי באמצעות מתן ההצהרה תדחק את רגלי צרפת מארץ ישראל .

נוסף לזאת התנועה הציונית יצרה את הרושם שהצהרה דומה ניתן לקבל גם מגרמניה, ולכן הבריטים הזדרזו להגיע לנוסח מוסכם. בריטניה חשדה שהיהודים מנסים לשכנע את גרמניה להצהיר הצהרה תומכת במאמצים הלאומיים  של התנועה הציונית ולכן חששה שגרמניה תקדים אותה ותזכה בתמיכת היהדות העולמית וכך יפגעו האינטרסים הבינלאומיים שלה במזרח התיכון ובעולם.

מהן התגובות של קבוצות שונות: הציונים, היהודים המשתלבים, הערבים

  • בעיני הציונים זהו הישג מדיני של התנועה הציונית. לראשונה מעצמה חשובה כבריטניה מכירה בשאיפות הלאומיות של היהודים.
  • מבחינת היהודים המשתלבים (יהודים החיים במדינות המערב וקיבלו שוויון זכויות מלא, והם חוששים לאבד את הזכויות בעקבות הצהרת בלפור) חששו מפגיעה במעמדם האזרחי והאישי, כאשר יואשמו בחוסר נאמנות מספקת לעם שבקרבו הם חיים.  נוסף לזאת חששו מגל אנטישמיות שיתפרץ במדינות אירופה.
  • בעיני הערבים זו היא מפלה לתנועה הלאומית הערבית בארץ ישראל. הצהרת בלפור סותרת את ההבנות וההבטחות שהושגו ובאות לידי ביטוי  במכתבי מק-מהון.

Be the first to comment

Leave a Reply

כתובת האימייל שלך לא תפורסם