העברת שאלת ארץ ישראל לאו”ם

השיקולים של להעברת שאלת ארץ ישראל לאו”ם

בפברואר 1947 הצהיר שר החוץ הבריטי, ארנסט , שהחליט להעביר את שאלת ארץ ישראל לאו”ם. בווין  תיאר בפרלמנט הבריטי את הניסיונות של בריטניה למצוא פתרון ולגשר בין עמדות ערביי ארץ ישראל והתנועה הציונית. שני הצדדים לא היו מוכנים להגיע לפתרון מוסכם. בריטניה מעבירה את הנושא לאו”ם, כדי למצוא פתרון.

מה היו השיקולים של בריטניה לקבל החלטה זו ?

בריטניה שולטת בארץ ישראל מאז מלחמת העולם הראשונה, במסגרת כתב המנדט. במהלך תקופה זו ניתן להבחין בשינוי במדיניותה של בריטניה באזור, החל מתמיכה בהקמת בית לאומי, מדינה יהודית, תוך כדי נסיגה מעמדה זו, לאחר שהאינטרסים הבריטיים בארץ ישראל בפרט ובמזרח התיכון בכלל החלו להיפגע. בריטניה צמצמה את מדיניותה להקים מדינה יהודית ובתוך כך צמצמה גם את גבולות המדינה היהודית העתידית.
ניתן לראות את הגורמים שהשפיעו על עמדתה של בריטניה עד להחלטה להעביר את הנושא להכרעת האו”ם.

החלשות מעמד בריטניה

 במהלך מלחמת העולם השנייה ובעיקר לאחר המלחמה, מעמדה של בריטניה כמעצמה נחלש מאוד. בריטניה פיתחה תלות גוברת בארצות הברית. ארצות הברית הפכה למעצמה עולמית במהלך מלחמת העולם השנייה. מצבה הכלכלי של בריטניה התדרדר, הבסיסים הצבאיים ברחבי העולם גבו מחיר כלכלי כבד מאוד והיה קושי גדול להחזיק בהם.

ניתן לראות בנוכחות הבריטית בארץ ישראל דוגמה למשאבים הרבים שבריטניה נאלצה להשקיע. בארץ ישראל. ערב ההחלטה היו בארץ ישראל כמאה אלף חיילים ועוד רבים ששרתו את ממשלת המנדט הבריטי.

המאבק הבריטי נגד היישוב הבריטי גבה מחיר כלכלי כבד בצורת תחנות משטרה, בסיסים צבאיים, תחנות מעצר. המאבק הבריטי בהתיישבות ובהעפלה של היהודים, גרם להפעלת כוחות רבים לשמירה על הסדר הציבורי ומנגד שמירה על מדיניות בריטניה באזור – מניעת הקמתם של יישובים או כניסתם של לארץ ישראל. מעמדה של בריטניה, בדעת הקהל העולמית, נחלש בעקבות הסיקור החושפני של פעולות השליטה והכיבוש בהודו ובארץ ישראל. המאבק של היישוב היהודי להקמת מדינה יהודית קיבל תהודה גדולה בתקשורת ובדעת הקהל העולמית. פעולות הבריטים הצטיירו כפעילות אגרסיבית ותוקפנית מאוד נגד ניצולי השואה המנסים למצוא מנוחה ולשקם את חייהם.
מציאות זו, כפי שהשתקפה בתקשורת פגעה מאוד במעמדה בינלאומי של בריטניה.

תלות בארצות הברית

ארצות הברית לאחר המלחמה הפכה לאחת משתי מעצמות עולמיות (ברית המועצות). ארצות הברית כבת ברית של בריטניה תמכה במרבית התחומים בבריטניה, אבל גם לה היו אינטרסים לאומיים שהובילו לחיכוכים בינה לבין בריטניה. חלק מהנושאים השונים במחלוקת בין שתי המדינות היו, ההשפעה במזרח התיכון, בשאלת היהודים במחנות העקורים בגרמניה ובשאלת ארץ ישראל. גם בתחום הכלכלי בריטניה הייתה תלויה בארצות הברית. ארצות תמכה בשיקום מרבית מדינות אירופה במסגרת “תכנית מרשל”. כתוצאה מכך בריטניה נאלצה להסכים ולהתפשר עם האמריקנים בקשר לנושאים שונים. חוסר ההסכמה בין הבריטים לבין האמריקאים בנושא היהודים העקורים ושאלת ארץ ישראל ( שני נושאים אלו בעיני האמריקאים היו שלובים ביחד וחייבו פתרון כוללני) היו גורם להעברת הנושא להכרעת האו”ם.
תכנית מרשל, היא תכנית סיוע ושיקום מדינות אירופה לאחר מלחמת העולם השניה, הרעיון אחרי תכנית זו היה למנוע מצב בו מדינות אירופה יאלצו, בעקבות קשיים כלכליים לפנות לברית המועצות ולפגוע בדמוקרטיה.

שיפור מעמד בריטניה

יתכן שהפנייה הבריטית לאו”ם נועדה דווקא לחזק את מעמדה בארץ ישראל, מכיוון שבריטניה רצתה לשפר את כתב המינוי שקיבלה ב 1921, המנדט על ארץ ישראל. לפי תפיסה זו בריטניה העריכה שמוסדות האו”ם עדיין לא התגבשו. “המלחמה הקרה” בין המעצמות תמנע קבלת החלטה והאו”ם יעדיף להשאיר את ארץ ישראל בשליטה בריטית. אבל כתב המינוי ישופר ומעמדה של בריטניה יתחזק כתוצאה מסמכויות מורחבות ואולי גם בריטניה תקבל תמיכה כלכלית, כמו מימון הנוכחות הבריטית באזור.

Be the first to comment

Leave a Reply

כתובת האימייל שלך לא תפורסם