החברה היהודית

מבנה החברה היהודית בפראג: הקיטוב החברתי בקרב יהודי פראג, ערבות הדדית.

מספר היהודים בפראג עד אמצע המאה ה -16 עמד על כ 600 יהודים בלבד, הייתה זו קהילה קטנה. ההגבלות והמעמד המיוחד של יהודי אירופה הכתיבו את המבנה החברתי.

בתוך הקהילה היהודית שרר לעיתים מתח בין קבוצות ממעמד חברתי שונה ובעיקר בין המיעוט העשיר ששלט בקהילה לבין מרבית תושבי הגטו העניים. כנהוג בימי הביניים האנשים העשירים ראו את עצמם אחראים על כל החברה כולל העניים, ולכן ניתן לראות כיצד עשירי הקהילה פועלים למען החברה במתן סיוע כלכלי,  בארגון נישואי עניים, בתשלומי המיסים הקהילתיים, בהקמת מוסדות ציבור, בתמיכת בתלמידי חכמים ובייצוג בפני השלטונות העירוניים והמלכותיים.

עשירי הקהילה היהודית התעשרו בעיקר באספקת שירותים, הלוואות, סחורות ותוצרת לשלטון המרכזי ובתמורה קיבלו זכויות יתר – פריבילגיות, שאפשרו להם להמשיך להתפתח ולהמשיך להתעשר הן בשווקים המקומיים והן בשווקים הבינלאומיים. עושרם הכלכלי ומעמדם החברתי בקרב השלטון הבטיח את מעמדם הבכיר גם בקהילה היהודית.

לעומתם, היהודים העניים נאלצו להמשיך ולחיות בתנאים הקשים בגטו בהתאם לתקנות והתנאים של ימי הביניים. אוכלוסיית הגטו נאלצה להתפרנס ולעבוד רק בתחומי הגטו, תחומי העיסוק נשארו חלפנות כספים, הלוואה בריבית ומסחר זעיר.

"יהודי החצר" – מרדכי מייזל

הקיטוב החברתי בין עשירים לבין עניים בקהילה היהודית בא לידי ביטוי במהלך המאה ה-16 בהתפתחות תופעת "יהודי החצר", כדוגמת מרדכי מייזל. מרדכי מייזל נולד למשפחה ותיקה בפראג, היו לו קשרים טובים מאוד עם חצר המלכות וארצות אחרות.הוא פעל רבות לקידום הקהילה היהודית. קשריו הטובים עם השלטון התבססו על סיוע כספי למלך רודולף ה -2  במלחמה נגד העות'מנים.  נוסף לכך בנה מכספו את בניין העירייה בפראג ובתי חולים.

מרדכי מייזל לקח אחריות על הקהילה היהודית בפראג, תמך במשפחות עניות, השיא עניים, העניק הלוואות ללא ריבית לעניים, תמך ברבנים ובתלמידי חכמים, בנה בתי הכנסת, מקוואות וישיבות.