הזרמים בציונות

מהי הבעיה העיקרית של היהודים בגולה, והדרכים להתמודד איתה

מטרת התנועה הציונית, כפי שבאה לידי ביטוי בקונגרס הציוני הראשון בבאזל, הייתה שאיפה להקים בית מולדת לעם היהודי בהסכמת מדינות אירופה. המציאות המשתנה והתעוררות האנטישמיות באירופה מסכנות את קיומו של העם היהודי.

תפיסה זו מתאימה לזרמים השונים בתנועה הציונית. הזרמים הגדירו את הסכנה הזו בדרכים דומות, האנטישמיות באירופה לא תעצור כל עוד יחיו יהודים בקרב העמים, ולכך עלולות להיות השלכות חמורות.
מצד אחד האנטישמיות עלולה להוביל לפגיעה ביהודים ולגרום בסופו של תהליך לחיסולו של העם היהודי, מבחינה פיזית. מנגד שאיפה של יהודים להפסיק את האנטישמיות עלולה לגרום ליהודים להתבולל, להשתלב, להיטמע ולהעלם בקרב עמי אירופה, גם דרך זו תוביל לחיסולו של העם היהודי מבחינה רוחנית.

הבעיה היא, שליהודים אין עתיד ואין מקום במדינות אירופה.
האנטישמיות, שנאת היהודים ודחיקתם מהחברה באירופה, תוביל לחיסול
העם היהודי אם באופן פיזי ( פגיעה ביהודים) ואם באופן רוחני (השתלבות והתבוללות).

כיצד להבטיח את קיומו של העם היהודי? הזרמים השונים בציונות הציעו דרכי התמודדות שונות לבעיה זו.

דרך התמודדות אחת הייתה מוסכמת על כל הזרמים בציונות.
כדי להפסיק את האנטישמיות על צורותיה השונות הדרך היא:

• שלילת הגולה, הפסקת הקיום היהודי בקרב עמי אירופה.
• הגדרת העם היהודי הוא כלאום,
• הקמת מרכז יהודי, בנפרד מהעמים, במולדת משלו בארץ ישראל.

בנוגע לדרכים, כיצד ממש את הבטחת עתידו של העם היהודי, כל זרם הציע דרך משלו.

הציונות המדינית

 זו דרכו של הרצל הציעה להקים מוסדות וגופים ארגוניים שיפעלו לעורר את דעת הקהל בקר היהודים עצמם ובקרב עמי אירופה וכך לקבל את ההכרה, ההסכמה והאישור של הקהילה הבינלאומית להעניק צ'רטר (רישיון לריבונות על ארץ ישראל) על ארץ ישראל ולאחר מכן לעלות בצורה מאורגנת את רוב יהודי העולם ולהקים מדינה.
המדינה שתקום תהיה בעלת רוב יהודי שישלוט, יקבע את אופי המדינה בדרך של דיון ציבורי. המדינה תהווה מקלט ליהודי העולם.

הציונות המעשית

דרכה של חיבת ציון, שקראה לעלות ללא דיחוי, עכשיו לארץ ישראל, גם ללא קבלת אישור ממדינות העולם. כדי להקים את המדינה היהודית בארץ ישראל, יש להתחיל בהקמת חברה יהודית יצרנית. העולים שיגיעו כיחידים או כקבוצות ירכשו קרקעות, יקימו ישובים בכל מקום שניתן, כדי ליצור עובדות בשטח. עובדות אלו יקבעו בסופו של דבר את ההכרה בגבולות של המדינה היהודית שתקום.
כדי לממש את דרך ההתמודדות הזו יש לחנך ולעודד את קהילות היהודים להתארגן לעליה, לרכוש קרקעות, לשלוח נציגים לארץ ישראל. יצירת העובדות בשטח באופן מעשי תסייע לקבל תוקף מוסרי לשאיפת העם היהודי.
המדינה שתקום בארץ ישראל תתבסס על חברה עובדת, שתטפח את רעיון העבודה היצרנית, את עבודת האדמה, את כיבוש העבודה. בדרך זו יווצר יהודי חדש, יהודי העובד וקשור לאדמת המולדת.

הציונות הסינטטית

זהו זרם המשלב בין הזרם המדיני לבין הזרם המעשי, והוא קורא לפעול בשילוב מצד אחד הכרת מדינות העולם ומנגד עלייה והתחלת הקמת המולדת. המנהיגים הבולטים בזרם הזה הם: וייצמן ורופין. השילוב בין הפעילות הציונית באירופה לבין הפעילות הציונית בארץ ישראל באה לידי ביטוי בהקמת המשרד הארצישראלי, שסייע למתיישבים ולעולים למצוא את דרכם בארץ ישראל.

הציונות הרוחנית

תפיסה זו ראתה באנטישמיות בעיה שתחסל את העם היהודי מבחינה רוחנית, זאת אומרת יהודים יאבדו את יהדותם ואת הקשר ליהדות בעקבות חוסר ידיעה, בעקבות השתלבות בעמים במסגרת האמנסיפציה וכך ייטמעו וייעלמו בעמי אירופה. התוצאה היא חיסולו של העם היהודי.
לפי זרם זה, הרוחני, לפני העלייה של העם היהודי לארץ ישראל, יש להגדיר ולהתמודד עם שאלה חשובה, והיא מהי הזהות היהודית ?
בתחילת תהליך הקמת המדינה היהודית, יוקם מרכז רוחני בארץ ישראל, בו ישב "גרעין מובחר" של מנהיגי התרבות היהודית, הם יגדירו  את הזהות היהודית.

תפקידיו של המרכז הרוחני שיוקם בארץ ישראל הוא להגדיר את הזהות היהודית, לפַתֵחַ תרבות עצמאית ייחודית, לחזק את התודעה הלאומית, לפעול "להכשרת הלבבות", לחנך ולהסביר לקהילות היהודיות את המשמעות הלאומית והתרבותית,  להקים מוסדות לימוד ומחקר בארץ ישראל, ליצור תרבות עברית, לתאם ולקשר את העם  למורשת, לתרבות ולארץ ישראל.

המרכז הרוחני בארץ ישראל יהיה חלוץ לפני העם,  הוא יהיה דוגמה ומודל הזדהות תרבותי, לאומי ורגשי לקהילות היהודים בעולם. תהליך הקמת המדינה יהיה בהדרגה, וישלב פעילות תרבותית עם פעילות התיישבותית בהתאם לזהות היהודית המתגבשת.

הציונות הסוציאליסטית

 זרם זה ראה במבנה החברתי והכלכלי של היהודים מבנה המנציח את מצבו הקשה של העם היהודי. התרכזות היהודים במקצועות מסויימים " מקצועות אוויר" מונע את יצירתה של חברה שוויונית ו"נורמלית".

לכן דרך ההתמודדות עם האנטישמיות היא יצירת חברה שוויונית במדינה יהודית.

העלייה וההתיישבות בארץ ישראל תיצור חברה יהודית שתתבסס על פועלים וחקלאים יהודים, שיקימו ישובים שיתופיים. התפיסה השוויונית , הסוציאליסטית, תאחד את כל מרכיבי העם היהודי, תסייע ליהודים העניים לשנות את מצבם החברתי-כלכלי ותוביל לשוויון. כדי לבצע זאת יש להקים ארגונים שיסדירו את תנאי העבודה, יארגנו את הפועלים, יצרו מסגרות ארגוניות לאיכרים ולפועלי התעשייה.
המדינה היהודית תהיה מדינה חילונית, ציונית סוציאליסטית, שתבסס על עקרונות של שוויון וצדק ותהיה חלק מהתנועה הסוציאליסטית העולמית. זרם זה ינק מהתנועות הסוציאליסטיות במזרח אירופה ומתנועת הבונד היהודית.

הציונות הדתית

דרכו של הזרם הדתי התבססה על שילוב הערכים הדתיים בתוך התנועה הציונית, מתוך שוויון. התהליכים המודרניים של המאה ה –  19 הרחיקו את העם היהודי  מדתו, הובילו להתבוללות, עוררו את האנטישמיות ויצרו את הסיכון הקיומי של העם היהודי בעת החדשה.

כדי להתמודד עם בעיית העם היהודי יש לחזור ולשמור על הזהות היהודית דתית של העם היהודי. בדרך של הגברת התודעה הלאומית והדתית על ידי הקמת מוסדות, על ידי העלאת יהודים, רכישת קרקעות, הקמת יישובים. למעשה לממש את הציווי הדתי של יישוב הארץ. לפי תפיסה זו, הקמת המדינה היהודית הוא התחלת הגאולה של העם היהודי.

המדינה שתקום לפי זרם זה, תתבסס על הנוסחה של "עם ישראל תורת ישראל וארץ ישראל". הדת הלאום והמולדת הם היסודות לתחיית העם היהודי . במדינה הציונית יהיה רוב יהודי, אופייה של המדינה יהיה יהודי בהתאם להלכה היהודית, לדת יהיה משקל מרכזי בחיים הציבוריים, ערכי המדינה יתבססו על ההלכה היהודית תוך כדי שילוב עם זרמי הציונות האחרים.