לקראת סוף מלחמת העולם השנייה מאמצע 1944, חל מפנה במלחמה וצבאות בעלות הברית ניצחו בקרבות רבים, כתוצאה מכך נאלץ הצבא הגרמני ובני בריתו לסגת מרוב החזיתות  חזרה לגבולות גרמניה. הנאצים המשיכו במשימה החשובה ביותר, מבחינתם, המשך הסתרת השמדת היהודים, הם עברו לשלב נוסף, צעדות מוות, גם במחיר פגיעה במאמץ המלחמתי.

צעדות המוות נועדו להעביר את היהודים ממחנות ההשמדה, וממקום ריכוזם בשטחי הכיבוש לעבר גרמניה. בצעדות אלו ביקשו הנאצים להסתיר את רצח העם היהודי, להמשיך לבצע את רצח העם בדרך אחרת, בדרך של מסע ארוך מעייף מתיש, מסע של מאות ק"מ לעבר גרמניה. במקרים רבים אנשי ה ס.ס הצעידו את היהודים מאות ק"מ ללא שום תכלית, מכיוון שמסלולי הצעדות היו הלוך ושוב על פני ק"מ רבים תוך כדי התחמקות מהצבא האדום מצד אחד והריגתם של יהודים רבים ככל האפשר מצד שני.

לגרמנים היה ברור, שסיום המלחמה במפלה מבחינתם הוא רק עניין של זמן. מתי הצבא האדום מהמזרח והצבא האמריקאי מהמערב יכבשו את  גרמניה, ותסתיים המלחמה. למרות מציאות זו המשיכו בחיסול היהודים, על אף המאמץ הרב שנדרש לביצוע רצח העם היהודי.

צעדות המוות הן הוכחה חשובה להבנת המטרה האמיתית והעיקרית של הנאצים, השמדת היהודים. לקראת סוף 1943 ובעיקר במהלך 1944 נסוגו הנאצים  משטחי הכיבוש. בנסיגתם הגבירו הגרמנים את מאמציהם להשלים את המשימה, חיסול שארית העם היהודי.

שואת יהודי הונגריה

בהונגריה חיו כ 445 אלף יהודים. כבר בתחילת שנות ה- 20, הנהיג השלטון בהונגריה מדיניות של אנטישמיות. עם התחזקות הנאצים בגרמניה התהדקו יחסי שתי המדינות, כפי שניתן לראות בעקבות הסכם מינכן.  בתהליך פירוקה של  צ'כוסלובקיה, הועברו חלק משטחיה להונגריה. בהמשך במהלך מלחמת העולם הונגריה קיבלה והשתלטה על שטחים גם מרומניה. כתוצאה מסיפוחים אלו גדל מספר היהודים תחת שלטון הונגריה לכ 725 אלף יהודים.
בהונגריה השלטון היה אנטישמי ובהשראת הנאצים חוקקו חוקים אנטי יהודיים רבים, עם זאת מצבם של יהודי הונגריה הייתה טוב יותר בהשוואה ליהודי מזרח אירופה. בתקופת מלחמת העולם השניה היהודים הועסקו בעבודות כפייה, כמו סלילת כבישים הקמת ביצורים ומכשולים. עבודות הכפייה גרמו למותם של יהודים רבים.
עד 1944 הונגריה נהנתה מעצמאות והגנה על היהודים מפני "הפתרון הסופי" שהנאצים ביקשו להנהיג. רק לקראת סוף המלחמה ניתן לראות שינוי במצב יהודי הונגריה. הגרמנים חשדו שהשלטון בהונגריה מנסה להגיע להסכם עם בעלות הברית, ולפרוש מהברית עם גרמניה. הגרמנים כבשו את הונגריה ומינו  ממשלה נאצית. בעקבות זאת הגיעו גם אנשי הגסטפו שהתחילו לרכז ולשלוח את היהודים למזרח למחנות ההשמדה.
התקדמות הצבא האדום האיצה בגרמנים את שילוח היהודים, במהלך מאי  ויוני  1944 שולחו 435 אלף יהודים למחנה ההשמדה אושוויץ-בירקנאו, מרביתם נרצחו מיד עם הגעתם. ביולי השליט ההונגרי הפסיק את המשלוחים, וכך נותרו בעיקר יהודי הבירה- בודפשט. באוקטובר שנה זו השתלטה על השלטון המפלגה הפשיסטית – צלב החץ, נעשו ניסיונות לחדש את האקציות של היהודים.
המשלוחים, לעבר שטחים בשליטת גרמניה, יצאו במסעות רגליים, שכונו "צעדות המוות". אנשי צלב החץ הפעילו טרור נגד יהודים רצחו רבים מיהודי בודפשט, הם נדרשו לגור במקומות שנקבעו, נדרשו לסמן טלאי צהוב. צעדות המוות נמשכו על פני מאות ק"מ, בתנאים קשים מאוד, שגרמו לרבים למות בדרך.

צעדות המוות היו גלויות ללא ניסיונות להסתירם מעיני התושבים. היהודים צעדו בדרכים ובישובים, למרות האנטישמיות מטעם השלטון ומטעם המפלגה הפשיסטית צלב החץ, היו גם מי שניסו לסייע ולהציל יהודים. נציגים דיפלומטיים של ממשלות של מדינות המערב הצילו יהודים. הנציג הידוע ביותר שסייע להציל יהודים בהונגריה היה ראול ולנברג, שחילק דרכונים ותעודות ליהודים, גם במהלך צעדות המוות, הוא זיהה יהודים כאזרחי מדינתו והוציא אותם מהצעדות, נוסף לכך הצליח, יחד עם נציגי מדינות נוספות, להקים "גטו בינלאומי", שבו הצליחו לשכן כ 15 אלף יהודים.
ראול ולנברג וחבריו הצליחו לגייס תושבים הונגרים, חברי תנועות נוער לסיוע ליהודים, בסך הכל הסיוע והעזרה של ולנברג ואזרחי הונגריה הובילו להצלתם של כ 100 אלף מיהודי הונגריה, עד לינואר 1945 עם שחרור בודפשט על ידי הצבא האדום. שואת יהודי הונגריה כוללת רצח של 564,500, מרביתם באושוויץ.