הגנה על התקשורת

איך להגן על התקשורת ואיך “להתגונן” מפני התקשורת

במציאות המודרנית המורכבת יש לתקשורת עוצמה רבה בעיצוב סדר היום הציבורי.
האזרח במציאות המודרנית דמוקרטית הוא  אחראי למרבית תחומי החיים, ולכן הוא צריך ללמוד ולהכיר את המערכות המודרניות. אחת המערכות האלו היא התקשורת. האזרח חשוף בקבלת סוגים שונים של מידע, חלקו מידע עובדתי, וחלקו הוא מידע המפרש את המציאות בהתאם לנטייתה של התקשורת.

כדי להבטיח ניטרליות או הצגת המציאות במינימום התערבות נקבעו כללי משחק לפעילות התקשורת.

לעורך בתקשורת יש תפקיד חשוב הוא קובע את גודל החשיפה לנושא, הוא בוחר את מסגרת הזמן בו ישודר מידע מסוים, לעיתים הוא מתערב גם בתוכן המידע .

לבעלי ההון ( במיוחד בכלי התקשורת הפרטית) יש מעורבות רבה, בעלי ההון חלקם הם הבעלים הישירים של כלי התקשורת, וחלקם הם מממנים את כלי התקשורת, לכן ישנם לחצים גלויים ולחצים סמויים איזה תכנים להעלות ואיזה תכנים למנוע, בעיקר את אלו העלולים לפגוע באינטרסים הכלכליים שלהם.

החוק הוא ביטוי של האמנה החברתית. בתקשורת החוק קבע כללים כיצד כלי התקשורת צריכים לפעול. נושא ההמונים העסיק את הציבור עוד לפני הקמת מדינת ישראל כפי שניתן לראות
בפקודת העיתונות המנדטורית ב 1933, פרסום או הוצאה לאור של עיתון מחייב אישור מהשלטונות, עם הקמת מדינת ישראל שר הפנים הוא הממונה על הנפקת אישורים.
התקנות לשעת חירום מ 1945, העניקו עוצמה רבה לצנזור והוא רשאי לאסור פרסו ם שלדעתו עלול לפגוע בביטחון המדינה, בשלום הציבור או בסדר הציבורי.
חוק רשות השידור ב 1965, קובע את עצמאותה של התקשורת הממלכתית וקובע את כללי העבודה, למשל לשקף את חיי המדינה, לטפח אזרחות טובה, לקדם את מטרות החינוך ואת היצירה העברית, לקיים שידורים בשפה הערבית ולאוכלוסיות מיוחדות, להבטיח שידור מהיימן, לאפשר ביטוי השקפות ודעות הרווחות בחברה.
סעיף הסוב–יודיצה המגביל את התקשורת בעניינים העומדים להכרעה בבית המשפט.
הסכם ועדת העורכים, ב 1949 התקשורת הגבילה את עצמה מפרסום מידע סודי העלול לפגוע בביטחון וקיבלה עליה את הסכם הצנזורה, להעביר ידיעות לצנזורה לפני פרסומם.

Be the first to comment

Leave a Reply

כתובת האימייל שלך לא תפורסם


*