דרכי ההתמודדות של הישוב היהודי עם מצוקות התקופה וגזרות השלטון.
המצב הקשה שנוצר עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה והצטרפות טורקיה ל"מדינות המרכז" הכניס את הישוב היהודי בארץ ישראל למצב בו הם נאלצים להפגין באופן ברור את תמיכתם בשלטון הטורקי. היישוב היהודי פעל כדי להתמודד עם הקשיים הכלכליים על ידי הקמת "הועד להקלת המשבר" ולהתמודד עם הבעיות הצבאיות על ידי הקמת רשת ריגול לטובת בריטניה "ניל"י.
הישוב היהודי נתקל במדיניות ברורה של חיסול ופגיעה במפעל הציוני מצד השלטון הטורקי. הגזירות בתחומים שונים הובילו את הישוב היהודי לחיפוש פתרונות יצירתיים, כיצד לצאת מהמצב המורכב פוליטית, כלכלית ולאומית. תגובת הישוב היהודי לדרישה הטורקית להתעתמן הייתה מגוונת ושונה ממקום למקום. חלק הפגין תמיכה פעל בהתאם – קיבל עליו את האזרחות הטורקית חלק אחר גורש או עזב מרצונו מכיוון שסירב לתמוך בשלטון וחלק אחר פעל בדרכי ביניים נשאר הפגין נאמנות חלקית, ביצע פעילות חלקית כדוגמה קיבל עליו את האזרחות הטורקית מצד אחד ופעל בדרכים שונות לחמוק מהשירות הצבאי.
- הוועד להקלת המשבר הוקם כדי להתמודד עם הקשיים הכלכליים, שפקדו את הישוב היהודי בארץישראל במהלך מלחמת העולם הראשונה 1914-1918.
- פעולות הועד נועדו להקל על המצוקות הכלכליות של הישוב יהודי בארץ ישראל. הוא הוקם בעיר תל אביב והיו לו סניפים מקומיים במקומות אחרים. הועד הוקם על ידי מאיר דיזינגוף( ראש הער הראשון של תל אביב ), שינקין וארתור רופין( מי שעמד בראש המשרד הארצישראלי). הועד להקלת המשבר גייס כספים כדי לתמוך במי שנזקק לסיוע, הם הקימו מטבחים משותפים, ארגנו הלוואות לחקלאים, הקימו קבוצות שיתופיות לטיפול בבעיות שונות, חיפשו תעסוקה בעיר ובכפר. נוסף להקמת שירותי בריאות, או פעולות ללא כוונת רווח, הוועד להקלת המשבר גבה מס מיוחד מהתושבים בהתאם למצבם הכלכלי וחילק את הסיוע שהגיע מארה"ב לאיכרים.
גוף נוסף שהוקם הוא "וועד ההגירה" שטיפל במגורשים ומצא פתרונות מגורים במושבות הגליל והשומרון בערים טבריה, צפת ובכפר סבא. נוסף לזאת ועד ההגירה דאג לסיוע כלכלי.
ארגון ניל"י (נצח ישראל לא ישקר), החל לפעול ב 1915, לאחר שחברי הארגון הבינו שאם השלטון הטורקי ימשיך להתקיים בארץ ישראל לאחר המלחמה, הישוב היהודי יפסיק להתקיים.
הארגון הוא התפתחות של קבוצת "הגדעונים"( קבוצה חשאית ב 1913 כדי להגן על הרכוש, והחיים בזיכרון יעקב), רבים מהקבוצה התנדבו לצבא הטורקי. השירות בצבא הטורקי היה משפיל, גרם לרבים מהם לערוק מהצבא הטורקי ולנסות לפעול למען הבריטים.
אהרון אהרונסון הקים את ארגון ניל"י. אהרונסון היה אגרונום יצר קשרים חברתיים ומקצועיים עם צמרת השלטון הטורקי וב 1915 כאשר מכת ארבה פגעה וחיסלה את התוצרת החקלאית, הוזמן על ידי ג'מאל פחה לחקור את התופעה ולנסות למצוא פתרון. אהרונסון ניצל את ההזדמנות וסייר הגבול עם מצרים ובקרבת מחנות הצבא הטורקי. כך הוא אסף מידע חיוני והעבירו לידי הבריטים.
ארגון ניל"י התכוון להשפיע על מהלך המלחמה לטובת הבריטים, לסייע ל"מדינות ההסכמה" לבריטניה לפלוש ולכבוש את ארץ ישראל. חברי ניל"י העבירו לבריטים ידיעות מודיעיניות על מיקום כוחות הצבא הטורקי וזאת כדי שהבריטים יעקפו את ריכוזי הטורקים.
כיצד פעלו חברי ניל"י ?
1. אהרונסון שהיה אגרונום במקצועו התבקש ע"י ג'מאל פחה לנסות ולהפסיק את מכת הארבה, ובמסגרת פעילותו סייר ברחבי הארץ, אסף מידע על מערכות ההגנה בעזה ובבאר שבע, על פעילות ומיקום יחידות הצבא הטורקי כדי להעבירו ליד הבריטים. מידע זה סייע לבריטים לעקוף את מחנות הצבא הטורקי ולכבוש את באר-שבע.
2. המידע הועבר לבריטים דרך תחנת הניסויים של אהרונסון בעתלית. דרך העברת המידע הייתה בסימנים מוסכמים מתחנת החוף לאוניה בריטית בלב ים מול חופי הארץ.
3. חברי ניל"י התחפשו לבדווים וחצו את הגבול לסיני אל בסיסי הצבא הבריטי במצרים.
4. גם יוני דואר "סייעו" בהעברת ידיעות מניל"י לבריטים. שיטה זו הייתה יעילה, אבל לא בטוחה. יונת דואר נחתה בטעות בבסיס טורקי חשפה את פעילותה של ניל"י ב 1917 וחבריה נעצרו, עונו וחלקם הוצאו להורג.