תהליך הדה-קולוניזציה והקמת מדינות עצמאיות
הקולוניאליזם, זהו מושג הקשור להתפתחות הלאומיות באירופה במהלך המאה ה – 18 וה – 19, כאשר מעצמות אירופה ראו במדינות מעבר לים אזורים בעלי פוטנציאל כלכלי, חברתי, דתי ופוליטי. מדינות אירופה הקימו קולניות / מושבות מעבר לים תוך כדי ניצול האוכלוסייה המקומית, ניצול הקרקע והמשאבים המקומיים לטובתן.
לתהליך הקולוניזציה ניתנו הסברים שונים ומשונים כדי להצדיק זאת, מצד אחד פעילות מיסיונרית להפצת הנצרות בקרב האוכלוסייה המקומית שנתפסה כעובדת אלילים, מצד שני הפצת התפיסה האירופית המערבית בנוגע לעליונות התרבותית של האדם הלבן.
היחס לתפיסה הזו היה חיובי עד לראשית המאה ה-20. ההתייחסות לתפיסת הקולוניאליזם השתנתה לשלילה אחרי מלחמת העולם הראשונה. התפתחות מושגים כמו, הגדרה עצמית, הזכות לכל עם להגדיר את עצמו בעצמו, התפתחות זכויות האדם הטבעיות והאזרחיות וההכרה בהן הובילה לתובנה ששיעבוד עמים, שהתערבות בעניינהם, שפגיעה בתרבויות מקומיות אינה מקובלת עוד. התפיסה הזו נגד הקולוניאליזם נקראת, דה-קולונויאליזם – שחרור העמים, הקמת מדינה ריבונית ועצמאית.
תהליך הדה-קולוניזציה, משמעותו מאבק לשחרור מהקולוניאליזם.
המאבק בכיבוש היה בדרכים שונות והוביל לגירוש מדינות אירופה ולהקמת מדינות עצמאיות. התהליך החל בתחילת המאה ה -20, אבל עיקרו התקיים משנות ה – 20 של המאה הקודמת עד שנות ה-60. באפריקה במהלך המאבק לשחרור הצליחו 42 מדינות לזכות בעצמאותן.
המאבק לשחרור היה מגוון ותלוי בגורמים שונים, כמו, זהות המדינה הכובשת: בריטניה, צרפת, בלגיה או פורטוגל. אופי השלטון של המדינה הכובשת, למשל צרפת ניסתה להחדיר את התרבות הצרפתית, לעומת בריטניה שאפשרה חופש בנושאים מסוימים, וסייעה בהקמת ארגונים ומוסדות לאומיים. נוסף לכך המעצמות קשרו את עצמן לכלכלה, לקשרים בין קבוצות שונות וליכולת המקומית לנהל את המדינות באופן עצמאי.
קולוניאליזם, קישורים לנושאים:
תהליך הדה קולוניזציה והקמת מדינות עצמאיות